מי אנחנו

נעים מאוד, קוראים לי אבי.

יש לי הפרעת קשב וריכוז.

אני זוכר את עצמי יושב מול עמוד בספר, קורא אותו פעם אחת.
ואז פעם שנייה.
ואז פעם שלישית.
ומגיע לסוף העמוד… בלי לדעת מה בעצם קראתי.

לא כי לא רציתי ללמוד.
לא כי לא היה אכפת לי.
פשוט לא הצלחתי להישאר שם.

והיה עוד משהו שהיה קשה לי לא פחות.
לבקש שיסבירו לי שוב.

פעם ראשונה, בסדר.
פעם שנייה, כבר קצת מביך.
ובפעם השלישית, אתה פשוט מפסיק לשאול ומעמיד פנים שהבנת.

בזמני לא באמת היה למי לפנות.
היה ספר.
היה מורה שממהר להתקדם.
וזהו.

היום יש טלפון בכיס, וכולם אומרים שהוא הבעיה.
אצלי הוא דווקא הפך להיות חלק מהפתרון. כי הוא מאפשר לי ללמוד שתי דקות, לעצור, לקום, לחזור, ולהמשיך בדיוק מהמקום שבו הייתי.

וכשהבנתי מה AI יכול לעשות, פתאום הבנתי מה היה חסר לי כל השנים האלה:

מישהו שאפשר לשאול אותו שוב.
ושוב.
ושוב.

בשמונה בערב.
באחת עשרה בלילה.
בלי להתבייש.
בלי לחשוש שמישהו יחשוב שאתה לא מבין.
ובלי שאף אחד בכיתה ידע ששאלת.

אז בניתי את זה.
לא בשביל הילד שהכול בא לו בקלות.
אלא בשביל הילד שצריך שיסבירו לו שוב.
ולא תמיד מעז לבקש.

ואם אתם מכירים ילד כזה, או אם הייתם פעם הילד הזה בעצמכם, אני מזמין אתכם להיכנס לאתר ולנסות.

אולי הפעם, ללמוד פשוט ירגיש קצת אחרת…