טכניקת מבחן במתמטיקה

ניהול זמן: לחלק לפני שמתחילים. לחלק את הזמן למספר השאלות ולרשום על הדף מתי לעבור לשאלה הבאה. תלמיד שנתקע 25 דקות בשאלה אחת מפסיד שתי שאלות שלמות שהוא כן ידע לפתור.

לעבור על כל השאלון קודם. דקה אחת של סריקה מגלה אילו שאלות קלות ואילו קשות. פותרים קודם את הקלות — הן נקודות בטוחות, והביטחון שהן נותנות משפיע על השאר.

שאלה שלא יודעים: לכתוב מה כן. בכמעט כל שאלון יש ניקוד חלקי. תלמיד שמשאיר ריק מקבל אפס; תלמיד שכותב את הנוסחה הרלוונטית ואת השלב הראשון מקבל לרוב חלק. שתי דקות של כתיבה שווים יותר מעשר של בהייה.

לסמן ולחזור. שאלה שנתקעים בה — לסמן ולעבור הלאה. חזרה אליה עשר דקות אחר כך פותרת אותה בהפתעה לעיתים קרובות, כי המוח המשיך לעבד אותה ברקע.

בדיקת תשובות: לא לקרוא מחדש. לקרוא את הפתרון שלכם שוב כמעט אף פעם לא מגלה טעות — העין רואה מה שהיא מצפה לראות. מה שכן עובד: להציב את התשובה חזרה בשאלה, או לבדוק אם היא הגיונית בסדר הגודל.

מבחן ההיגיון. מהירות של 400 קמ״ש, גיל של מינוס 3, שטח גדול מהמלבן שמכיל אותו — כל אלה תשובות שאפשר לפסול בשתי שניות בלי לבדוק את החישוב.

כמה תרגילים לפתור לפני מבחן. לא מספר קבוע. הסימן שמוכנים הוא לא כמות אלא זמן: כשתרגיל שפעם לקח עשר דקות לוקח שלוש, החומר הופנם. עשרים תרגילים מגוונים שווים יותר ממאה מאותו סוג.

איך לדעת שאתם מוכנים. לפתור מבחן שלם בתנאי זמן ולעמוד בזמן עם 10 דקות עודף. מי שמסיים בדיוק בזמן במבחן ביתי לא יספיק במבחן אמיתי, שבו יש גם לחץ.