פירוק לגורמים – כל השיטות עם דוגמאות
אפשר לתרגל את זה עכשיו — 3 פעולות ראשונות בחינם, בלי כרטיס אשראי.
מה זה פירוק לגורמים — התשובה הקצרה
פירוק לגורמים הוא כתיבה של ביטוי כמכפלה. הביטוי x² + 7x + 12 הוא סכום של שלושה איברים, והפירוק שלו הוא (x + 3)(x + 4). יש חמש שיטות, ועובדים איתן בסדר קבוע: הוצאת גורם משותף, נוסחאות הכפל המקוצר, טרינום, קיבוץ, ופירוק בעזרת השורשים.
למה זה שימושי: מכפלה שווה אפס רק כשאחד הגורמים שווה אפס. לכן ביטוי מפורק פותר משוואה כמעט בלי חישוב, וגם מאפשר לצמצם שברים אלגבריים.
כל השיטות בטבלה אחת
סדר השורות בטבלה הוא גם סדר העבודה. קודם בודקים אם יש גורם משותף, ורק אחר כך עוברים לשיטה הבאה.
| שיטה | מתי מתאימה | דוגמה |
|---|---|---|
| הוצאת גורם משותף | לכל האיברים יש גורם משותף | 6x² + 9x = 3x(2x + 3) |
| הפרש ריבועים | שני איברים שהם ריבועים, ומינוס ביניהם | x² − 49 = (x + 7)(x − 7) |
| ריבוע של סכום או של הפרש | שלושה איברים, הראשון והאחרון ריבועים | x² − 10x + 25 = (x − 5)² |
| טרינום | הצורה x² + bx + c | x² + 7x + 12 = (x + 3)(x + 4) |
| קיבוץ | ארבעה איברים | x³ + 2x² + 3x + 6 = (x + 2)(x² + 3) |
| פירוק בעזרת השורשים | הצורה ax² + bx + c, כשקשה לנחש | 2x² − 5x − 3 = 2(x − 3)(x + 0.5) |
ספירת האיברים עוזרת לבחור. שני איברים מכוונים להפרש ריבועים. שלושה מכוונים לריבוע של סכום או של הפרש, או לטרינום. ארבעה מכוונים לקיבוץ.
הוצאת גורם משותף
מחפשים את המספר הגדול ביותר שמחלק את כל המקדמים, ואת החזקה הנמוכה ביותר של x שמופיעה בכל האיברים. את המכפלה שלהם מוציאים אל מחוץ לסוגריים.
דוגמה 1. 12x³ − 18x² + 6x. המקדמים 12, 18 ו-6 מתחלקים ב-6, ובכל איבר יש לפחות x אחד. הגורם המשותף הוא 6x. מחלקים בו כל איבר: 12x³ חלקי 6x הם 2x². 18x² חלקי 6x הם 3x. 6x חלקי 6x הוא 1. התוצאה: 6x(2x² − 3x + 1).
שימו לב ל-1 בסוף הסוגריים. איבר שמוציאים אותו כולו לא נעלם, הוא משאיר 1. בדיקה בפתיחת סוגריים: 6x כפול 2x² הם 12x³, 6x כפול מינוס 3x הם מינוס 18x², ו-6x כפול 1 הוא 6x. חזרנו לביטוי המקורי.
נוסחאות הכפל המקוצר בכיוון ההפוך
שלוש הנוסחאות משמשות גם לפירוק: a² − b² = (a + b)(a − b), a² + 2ab + b² = (a + b)², ו-a² − 2ab + b² = (a − b)². ההסבר המלא עליהן נמצא במדריך חוקי החזקות ונוסחאות הכפל המקוצר. כאן נתמקד במקרים שבהם a אינו x לבדו.
דוגמה 2. 4x² − 9. שני איברים ומינוס ביניהם. 4x² הוא הריבוע של 2x, ו-9 הוא הריבוע של 3. לכן 4x² − 9 = (2x + 3)(2x − 3). בדיקה: 2x כפול 2x הם 4x², האיברים 6x ומינוס 6x מתבטלים, ו-3 כפול מינוס 3 הם מינוס 9.
דוגמה 3. 9x² + 12x + 4. האיבר הראשון הוא הריבוע של 3x, והאחרון הוא הריבוע של 2. נשאר לבדוק את האמצעי: 2 כפול 3x כפול 2 הם 12x. מתאים, ולכן 9x² + 12x + 4 = (3x + 2)². אם האמצעי היה 15x, הביטוי לא היה ריבוע שלם, והיינו עוברים לשיטת הטרינום.
טרינום — מחפשים שני מספרים
בטרינום מהצורה x² + bx + c מחפשים שני מספרים שהמכפלה שלהם היא c והסכום שלהם הוא b. אם המספרים הם m ו-n, הפירוק הוא (x + m)(x + n). הסימנים של b ושל c אומרים מראש אילו סימנים לחפש:
| הסימן של c | הסימן של b | שני המספרים |
|---|---|---|
| חיובי | חיובי | שניהם חיוביים |
| חיובי | שלילי | שניהם שליליים |
| שלילי | חיובי | סימנים הפוכים, והגדול בערכו המוחלט חיובי |
| שלילי | שלילי | סימנים הפוכים, והגדול בערכו המוחלט שלילי |
דוגמה 4. x² − 2x − 15. המכפלה היא מינוס 15, ולכן הסימנים הפוכים. הסכום הוא מינוס 2, ולכן הגדול בערכו המוחלט שלילי. הזוגות שמכפלתם 15 הם 1 ו-15, או 3 ו-5. הזוג מינוס 5 ו-3 נותן סכום מינוס 2. הפירוק: (x − 5)(x + 3). בדיקה: x² + 3x − 5x − 15, כלומר x² − 2x − 15.
כשהמקדם של x² אינו 1, מחפשים שני מספרים שהמכפלה שלהם היא a כפול c והסכום שלהם הוא b. לפיהם מפצלים את האיבר האמצעי, ואז מקבצים.
דוגמה 5. 2x² + 7x + 3. המכפלה a כפול c היא 6, והסכום הוא 7. המספרים הם 6 ו-1. מפצלים: 2x² + 6x + x + 3. מקבצים בזוגות: 2x(x + 3) + 1(x + 3). הסוגריים (x + 3) משותפים לשני החלקים, ומוציאים אותם: (x + 3)(2x + 1). בדיקה: 2x² + x + 6x + 3, כלומר 2x² + 7x + 3. זו גם שיטת הקיבוץ שבטבלה: ארבעה איברים, שני זוגות, וגורם משותף שמתגלה בסוגריים.
פירוק בעזרת השורשים
כשלא מצליחים לנחש את המספרים, פותרים את המשוואה ax² + bx + c = 0. אם השורשים הם x₁ ו-x₂, אז ax² + bx + c = a(x − x₁)(x − x₂). את השורשים מוצאים בנוסחת השורשים, שנמצאת בדף הנוסחאות.
דוגמה 6. 3x² − 10x − 8. הביטוי שמתחת לשורש: 100 + 96 = 196, והשורש שלו הוא 14. השורשים: (10 + 14) חלקי 6, כלומר 4, ו-(10 − 14) חלקי 6, כלומר מינוס שני שלישים. הפירוק: 3(x − 4)(x + 2/3). כדי להיפטר מהשבר מכניסים את ה-3 לסוגריים השניים: (x − 4)(3x + 2). בדיקה: 3x² + 2x − 12x − 8, כלומר 3x² − 10x − 8.
שני דברים לזכור. הסימן בסוגריים הפוך לסימן של השורש: שורש 4 נותן (x − 4). ואסור להשמיט את a: בלי ה-3 היינו מקבלים x² ולא 3x².
איפה משתמשים בפירוק
פתרון משוואה. x² − 2x − 15 = 0. לפי דוגמה 4, (x − 5)(x + 3) = 0. מכפלה מתאפסת כשאחד הגורמים מתאפס, ולכן x = 5 או x = −3.
צמצום שבר אלגברי. נתון השבר (x² − 9) חלקי (x² + 5x + 6). המונה הוא הפרש ריבועים: (x + 3)(x − 3). המכנה הוא טרינום: (x + 2)(x + 3). הגורם (x + 3) מופיע במונה ובמכנה ומצטמצם, ונשאר (x − 3) חלקי (x + 2). הצמצום תקף כש-x שונה ממינוס 3 וממינוס 2, כי שם המכנה המקורי מתאפס. בדיקה עם x = 1: בשבר המקורי מקבלים מינוס 8 חלקי 12, ובשבר המצומצם מינוס 2 חלקי 3. אותו ערך.
הטעויות שחוזרות הכי הרבה
- לדלג על הגורם המשותף ולגשת ישר לנוסחה
- לכתוב 0 במקום 1 כשמוציאים איבר שלם אל מחוץ לסוגריים
- לפרק סכום ריבועים: x² + 9 אינו (x + 3)², וגם אינו (x + 3)(x − 3)
- לבחור בטרינום שני מספרים שהמכפלה שלהם נכונה והסכום שלהם לא
- להשמיט את a בפירוק בעזרת השורשים
- לצמצם איברים במקום גורמים: בשבר (x + 3) חלקי (x + 2) אי אפשר לצמצם את x
בדיקה אחת תופסת כמעט את כולן: פותחים את הסוגריים ורואים שחוזרים לביטוי המקורי. מי שרוצה להמשיך למשוואות יכול לעבור לטעויות נפוצות במשוואות ולאיך להבין פונקציה ריבועית ופרבולה.
שאלות נפוצות
מה ההבדל בין פירוק לגורמים לפתיחת סוגריים?
אלה שתי פעולות הפוכות. בפתיחת סוגריים הופכים מכפלה לסכום: (x + 3)(x + 4) הופך ל-x² + 7x + 12. בפירוק לגורמים הופכים סכום למכפלה: x² + 7x + 12 חוזר להיות (x + 3)(x + 4). לכן כל פירוק אפשר לבדוק בפתיחת סוגריים.
באיזו שיטה של פירוק לגורמים מתחילים?
תמיד בהוצאת גורם משותף. אחר כך סופרים איברים. שני איברים: בודקים הפרש ריבועים. שלושה איברים: בודקים ריבוע של סכום או של הפרש, ואם זה לא מתאים, מפרקים כטרינום. ארבעה איברים: מנסים קיבוץ.
האם כל טרינום אפשר לפרק?
לא. לטרינום x² + 2x + 5 אין שורשים ממשיים, כי הביטוי שמתחת לשורש בנוסחת השורשים שלילי: 4 − 20 = −16. טרינום כזה לא מתפרק לגורמים ממשיים. יש גם טרינומים שמתפרקים, אבל לא במספרים שלמים, ואז מפרקים בעזרת השורשים.
האם אפשר לפרק סכום ריבועים כמו x² + 9?
לא במספרים ממשיים. הפרש ריבועים מתפרק, וסכום ריבועים לא. הביטוי x² + 9 חיובי לכל x, ולכן אין לו שורשים ואין לו פירוק.
איך בודקים שהפירוק נכון?
פותחים את הסוגריים בחזרה ובודקים שמתקבל הביטוי המקורי. אפשר גם להציב מספר קטן, למשל x = 2, בביטוי המקורי ובפירוק, ולוודא שמתקבל אותו ערך. הצבה אחת לא מוכיחה שהפירוק נכון, אבל היא תופסת את רוב הטעויות.
רוצים לתרגל את זה עכשיו?
נועה מסבירה שלב אחר שלב בעברית פשוטה, ומתרגלת איתכם עד שזה מובן. לכל נושא כתובה שיטת הוראה משלו — כולל הטעות הנפוצה שנעצרת מראש.
לתרגול עם נועה ←3 פעולות ראשונות חינם, בלי כרטיס אשראי
רוצים לתרגל את זה בפועל?
התחילו עם אבחון רמה קצרנתקעתם? שאלו את נועה
רוצים לנסות?
נועה זמינה 24/7, מסבירה שלב אחר שלב בעברית, ובודקת גם פתרונות שכתבתם ביד. אפשר להתחיל בלי להירשם בכלל.
בואו נתחיל בחינם3 פעולות ראשונות בחינם · בלי כרטיס אשראי · אפשר לבטל בכל שלב
נכתב על ידי
אבי יחיאל
מייסד ומפתח של מורה מתמטיקה AI
בונה מוצרי לימוד דיגיטליים בעברית לשוק הישראלי.
התכנים באתר נשענים על תוכנית הלימודים של משרד החינוך ועל שאלוני הבגרות הרשמיים. איך נכתבים התכנים כאן