בדיקת מבחנים במתמטיקה מהר יותר — בלי לוותר על משוב

לבדוק לפי שאלה, לא לפי תלמיד

הדרך הרווחת היא לקחת מחברת, לבדוק אותה מתחילתה ועד סופה, ולעבור לבאה. הדרך המהירה היא לבדוק את שאלה 1 בכל המחברות, ואז את שאלה 2 בכולן.

ההבדל בזמן משמעותי, והסיבה פשוטה: המוח נשאר באותו תרגיל. אין מעבר בין נושאים, אין היזכרות מחדש בפתרון הנכון, ואין חישוב מחדש של הניקוד בכל מחברת.

יש גם רווח באיכות: כשבודקים את אותה שאלה שלושים פעם ברצף, הניקוד הופך אחיד הרבה יותר. בבדיקה לפי תלמיד, אותה טעות בדיוק מקבלת לעיתים ניקוד שונה במחברת הראשונה ובאחרונה, פשוט כי עברו שעתיים.

מחוון נכתב לפני הבדיקה, לא תוך כדי

לפני שנוגעים במחברת הראשונה, כתבו לכל שאלה כמה נקודות יש לכל שלב, ומה קורה בטעות נפוצה אחת או שתיים — למשל טעות חשבון בשלב אחרון בפתרון נכון.

זה לוקח עשר דקות וחוסך יותר. בלי מחוון מראש, ההחלטה מה שווה מה מתקבלת מחדש בכל מחברת, וזה גם איטי וגם לא עקבי.

בונוס משמעותי: מחוון כתוב הופך שיחה עם הורה או ערעור מוויכוח על תחושה לשיחה על מסמך. זה מקצר את השיחה ומוריד ממנה את הטעינות.

שלושים הערות זהות הן הערה אחת

אם עשרים תלמידים טעו באותה נקודה, אין טעם לכתוב את אותו הסבר עשרים פעם בכתב יד. הם גם לא באמת קוראים אותו.

עדיף לסמן במחברת סימון קצר, ולהקדיש חמש דקות בשיעור החזרת המבחנים להסבר אחד מסודר לכל הכיתה. אותו מסר, פעם אחת, ובאיכות גבוהה יותר.

את הכתיבה האישית שומרים למקום שבו היא באמת אישית: תלמיד שניסה גישה מקורית שלא צלחה, תלמיד עם טעות שלא הופיעה אצל אף אחד אחר, או תלמיד שהשתפר משמעותית ושווה שיידע שראיתם.

הכלל: הערה אישית שנכתבת שלושים פעם היא הודעה כיתתית שלא נאמרה. הערה שנכתבת פעם אחת היא באמת אישית, ודווקא לכן היא נקראת.

מה כן שווה את הזמן

לצד הקיצורים, יש שני דברים שלא כדאי לוותר עליהם. הראשון הוא הספירה לפי שאלה — כמה תלמידים איבדו נקודות בכל אחת. היא מגיעה כמעט בחינם בבדיקה לפי שאלה, והיא המידע היחיד שיגיד מה ללמד מחדש.

השני הוא לקרוא את הטעויות ולא רק לסמן אותן. מה שנראה כמו עשרים בעיות שונות מתגלה לרוב כשלוש, ואי אפשר לגלות את זה בלי לקרוא.

שני אלה יחד הם ההבדל בין בדיקה שמייצרת רק ציונים לבין בדיקה שמייצרת גם תוכנית לשיעור הבא — ובלעדיה, השיעור הבא נבנה מהתחושה במקום מהנתונים.

שאלות נפוצות

לבדוק בלי לראות את השם — שווה? זה מקטין הטיה, וזה משמעותי במיוחד בשאלות פתוחות שבהן הציפייה מהתלמיד משפיעה על הקריאה. אם המבנה של המבחן מאפשר זאת בקלות, שווה. אם זה דורש מאמץ ארגוני גדול, יש דברים עם תשואה גבוהה יותר.

כמה זמן צריך לקחת מבחן? אין מספר נכון, אבל אם בדיקת מבחן אחד לוקחת יותר מכמה דקות בממוצע, לרוב הסיבה היא שאין מחוון מראש ושכותבים יותר מדי הערות חוזרות. שני התיקונים האלה לבדם מקצרים משמעותית.