🎉 מבצע השקה: חודש ראשון ב-₪9דילוג לתוכן הראשי

13.11.2026 · 7 דקות קריאה

רגרסיה לינארית ומקדם מתאם – הסבר ודוגמאות לבגרות

אפשר לתרגל את זה עכשיו — 3 פעולות ראשונות בחינם, בלי כרטיס אשראי.

מה זה רגרסיה לינארית — התשובה הקצרה

רגרסיה לינארית היא מציאת הישר שמתאר הכי טוב את הקשר בין שני משתנים, x ו-y, שנמדדו יחד. הישר נקרא ישר הרגרסיה, ומשתמשים בו לניבוי: מציבים ערך של x ומקבלים את הערך הצפוי של y. מקדם המתאם r הוא מספר בין מינוס 1 ל-1. הוא מודד עד כמה הנקודות קרובות לישר, ואם הקשר עולה או יורד.

בשאלה טיפוסית יש שלושה שלבים: מוצאים את r, מוצאים את משוואת הישר, ומנבאים. בשאלון 35471 של 4 יח״ל יש פרק של סטטיסטיקה והסתברות, והדוגמאות כאן כתובות ברמה הזו.

דיאגרמת פיזור

בדיאגרמת פיזור כל תצפית היא נקודה: הערך של x על הציר האופקי, והערך של y על הציר האנכי. חמישה תלמידים הם חמש נקודות. הצורה של ענן הנקודות מראה את הקשר עוד לפני החישוב.

כשהנקודות עולות משמאל לימין, הקשר חיובי: ככל ש-x גדל, y נוטה לגדול. כשהן יורדות, הקשר שלילי. כשהן מסודרות כמעט על קו ישר, הקשר חזק. כשהן מפוזרות בלי כיוון, אין קשר לינארי.

מקדם המתאם r — מה המספר אומר

הערך של rמה רואים בדיאגרמת הפיזור
r = 1כל הנקודות על ישר עולה
קרוב ל-1קשר לינארי חיובי חזק
קרוב ל-0אין קשר לינארי, או שהוא חלש מאוד
קרוב למינוס 1קשר לינארי שלילי חזק
r = −1כל הנקודות על ישר יורד

הסימן של r מראה את הכיוון, והמרחק שלו מאפס מראה את החוזק. r = −0.9 מתאר קשר חזק יותר מ-r = 0.6, למרות שהוא שלילי. הערך של r אף פעם לא יוצא מהתחום שבין מינוס 1 ל-1. תוצאה כמו 1.3 היא סימן לטעות בחישוב.

הנוסחאות: מקדם מתאם וישר רגרסיה

מסמנים ב-x̄ וב-ȳ את הממוצעים, וב-Sx וב-Sy את סטיות התקן. בעמוד הזה סטיית התקן מחושבת בחלוקה במספר התצפיות n. את ישר הרגרסיה לניבוי y על פי x כותבים כ-y = ax + b.

מה מחשביםנוסחה
שונות משותפתהממוצע של המכפלות (x − x̄)·(y − ȳ)
מקדם המתאםr = שונות משותפת / (Sx·Sy)
שיפוע ישר הרגרסיהa = r·Sy/Sx
החותךb = ȳ − a·x̄

מהשורה האחרונה נובעת עובדה שחוסכת זמן: ישר הרגרסיה עובר תמיד דרך נקודת הממוצעים (x̄, ȳ). לכן אחרי שמוצאים את השיפוע, מציבים את נקודת הממוצעים ומקבלים את b.

דוגמה 1 — מחשבים את r מתוך הנתונים

חמישה תלמידים דיווחו כמה שעות תרגלו בשבוע (x), ומה הציון שקיבלו בבוחן (y):

תלמידשעות תרגול xציון y
א168
ב266
ג370
ד472
ה574

ממוצעים. סכום השעות הוא 15, ולכן x̄ = 3. סכום הציונים הוא 350, ולכן ȳ = 70.

סטיות מהממוצע. של x: −2, −1, 0, 1, 2. של y: −2, −4, 0, 2, 4. סכום ריבועי הסטיות של x הוא 4 + 1 + 0 + 1 + 4 = 10, ולכן Sx = √(10/5) = √2. סכום ריבועי הסטיות של y הוא 4 + 16 + 0 + 4 + 16 = 40, ולכן Sy = √(40/5) = √8, כלומר 2√2.

שונות משותפת. לכל תלמיד מכפילים את הסטייה של x בסטייה של y: 4, 4, 0, 2, 8. הסכום הוא 18, והממוצע הוא 18/5 = 3.6.

מקדם המתאם: r = 3.6 / (√2·2√2) = 3.6/4 = 0.9. הקשר חיובי וחזק, אבל לא מושלם: תלמיד ב׳ תרגל יותר מתלמיד א׳ וקיבל ציון נמוך יותר.

דוגמה 2 — ישר הרגרסיה וניבוי

ממשיכים עם אותם נתונים. השיפוע: a = r·Sy/Sx = 0.9·(2√2/√2) = 0.9·2 = 1.8. החותך: b = ȳ − a·x̄ = 70 − 1.8·3 = 70 − 5.4 = 64.6. משוואת ישר הרגרסיה: y = 1.8x + 64.6.

בדיקה: מציבים x = 3 ומקבלים 5.4 + 64.6 = 70. הישר עובר דרך נקודת הממוצעים, כמו שצריך.

פירוש השיפוע: כל שעת תרגול נוספת בשבוע מוסיפה בממוצע 1.8 נקודות לציון. ניבוי: לתלמיד שתרגל 4.5 שעות, הציון הצפוי הוא 1.8·4.5 + 64.6 = 8.1 + 64.6 = 72.7. הערך 4.5 נמצא בתוך טווח הנתונים, בין 1 ל-5, ולכן הניבוי סביר.

דוגמה 3 — ישר רגרסיה מתוך נתונים מסכמים

לפעמים לא מקבלים את הנתונים עצמם, אלא רק את הממוצעים, את סטיות התקן ואת r. בקיוסק בדקו במשך כמה ימים את הקשר בין הטמפרטורה בצהריים (x, במעלות) ובין מספר כוסות השוקו החם שנמכרו (y). הטמפרטורות היו בין 10 ל-30 מעלות. נתון: x̄ = 20, Sx = 5, ȳ = 60, Sy = 8, ו-r = −0.75.

השיפוע: a = −0.75·8/5 = −0.75·1.6 = −1.2. החותך: b = 60 − (−1.2)·20 = 60 + 24 = 84. משוואת הישר: y = −1.2x + 84. בדיקה: ב-x = 20 מקבלים −24 + 84 = 60.

ניבוי ליום של 25 מעלות: −1.2·25 + 84 = −30 + 84 = 54 כוסות. השיפוע שלילי כי r שלילי: כל מעלה נוספת מורידה בממוצע 1.2 כוסות.

דוגמה 4 ודוגמה 5 — r מתוך השיפוע, ונתונים שמשתנים

דוגמה 4. נתון ששיפוע ישר הרגרסיה הוא 2.4, Sx = 3 ו-Sy = 9. מהנוסחה a = r·Sy/Sx מבודדים את r: r = a·Sx/Sy = 2.4·3/9 = 0.8. התוצאה בין מינוס 1 ל-1, כמו שצריך.

דוגמה 5. חוזרים לקיוסק. מתברר שבכל יום נמכרו 5 כוסות יותר ממה שנרשם. מה משתנה? הממוצע של y עולה ל-65. הפיזור לא משתנה, ולכן Sy נשאר 8. גם r לא משתנה, ולכן השיפוע נשאר −1.2. רק החותך משתנה: b = 65 + 24 = 89, והישר החדש הוא y = −1.2x + 89. הוספת קבוע מזיזה את הישר למעלה או למטה, ולא משנה את השיפוע.

ואם כל ערכי y מוכפלים ב-2? הממוצע הופך ל-120 וסטיית התקן ל-16. r לא משתנה. השיפוע: −0.75·16/5 = −2.4. החותך: 120 + 48 = 168. הישר החדש, y = −2.4x + 168, הוא בדיוק פי 2 מהישר המקורי.

הטעויות שחוזרות הכי הרבה

  • להפוך את היחס ולכתוב Sx/Sy בנוסחת השיפוע. סטיית התקן של y, המשתנה שמנבאים, נמצאת במונה
  • לשכוח לחלק את סכום המכפלות במספר התצפיות לפני שמחלקים ב-Sx·Sy
  • למצוא את b מהצבה של אחת התצפיות במקום נקודת הממוצעים
  • לקבל שיפוע חיובי כש-r שלילי. לשיפוע ול-r יש תמיד אותו סימן
  • להציג ניבוי כערך ודאי. כש-r אינו 1 או מינוס 1, הניבוי הוא הערכה
  • לנבא לערך של x שרחוק מטווח הנתונים
  • להסיק מהמתאם ש-x גורם ל-y

בדיקת שפיות מהירה: r בין מינוס 1 ל-1, הסימן של השיפוע כמו הסימן של r, והישר עובר דרך נקודת הממוצעים. לחזרה על משוואת ישר אפשר לעבור למדריך הפונקציה הקווית, ולסדר לימוד של הנושא כולו לאיך ללמוד סטטיסטיקה.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין מקדם המתאם לשיפוע של ישר הרגרסיה?

מקדם המתאם r הוא מספר בלי יחידות, בין מינוס 1 ל-1, שמודד כמה הקשר הלינארי חזק. השיפוע אומר בכמה משתנה y בממוצע כש-x גדל ב-1, ויש לו יחידות. הקשר ביניהם הוא a = r·Sy/Sx, ולכן יש להם תמיד אותו סימן.

למה ישר הרגרסיה עובר דרך נקודת הממוצעים?

כי החותך מוגדר כ-b = ȳ − a·x̄. כשמציבים x = x̄ במשוואה y = ax + b מקבלים a·x̄ + ȳ − a·x̄, כלומר ȳ. לכן הנקודה (x̄, ȳ) נמצאת תמיד על הישר.

האם הניבוי של ישר הרגרסיה מדויק?

רק כש-r שווה 1 או מינוס 1, ואז כל הנקודות נמצאות על הישר. בכל מקרה אחר הניבוי הוא הערכה של הערך הצפוי, והערך האמיתי יכול להיות גבוה או נמוך ממנו. בדוגמה של התלמידים שבעמוד, הישר נותן לתלמיד שתרגל שעתיים 68.2, והציון בפועל היה 66.

האם מתאם גבוה אומר שמשתנה אחד גורם לשני?

לא. מקדם מתאם מודד קשר לינארי, לא סיבה. שני משתנים יכולים לעלות יחד בגלל גורם שלישי שמשפיע על שניהם. המסקנה המותרת היא שיש קשר, ושאפשר להשתמש בו לניבוי.

מה זו דיאגרמת פיזור?

גרף שבו כל תצפית מסומנת כנקודה, לפי הערך של x והערך של y שלה. ממנה רואים אם הקשר חיובי או שלילי, ועד כמה הנקודות קרובות לקו ישר.

מה קורה למקדם המתאם כשמוסיפים מספר קבוע לכל הנתונים?

כלום. הוספת קבוע מזיזה את כל הנקודות יחד, והפיזור שלהן נשאר זהה. לכן r, סטיות התקן והשיפוע לא משתנים. רק הממוצע והחותך משתנים.

רוצים לתרגל את זה עכשיו?

נועה מסבירה שלב אחר שלב בעברית פשוטה, ומתרגלת איתכם עד שזה מובן. לכל נושא כתובה שיטת הוראה משלו — כולל הטעות הנפוצה שנעצרת מראש.

לתרגול עם נועה ←

3 פעולות ראשונות חינם, בלי כרטיס אשראי

רוצים לתרגל את זה בפועל?

התחילו עם אבחון רמה קצר

נתקעתם? שאלו את נועה

רוצים לנסות?

נועה זמינה 24/7, מסבירה שלב אחר שלב בעברית, ובודקת גם פתרונות שכתבתם ביד. אפשר להתחיל בלי להירשם בכלל.

בואו נתחיל בחינם

3 פעולות ראשונות בחינם · בלי כרטיס אשראי · אפשר לבטל בכל שלב

נכתב על ידי

אבי יחיאל

מייסד ומפתח של מורה מתמטיקה AI

בונה מוצרי לימוד דיגיטליים בעברית לשוק הישראלי.

התכנים באתר נשענים על תוכנית הלימודים של משרד החינוך ועל שאלוני הבגרות הרשמיים. איך נכתבים התכנים כאן

וואטסאפ