איך לתרגל מתמטיקה כשיש רק עשר דקות פנויות

מה אפשר להשיג בעשר דקות

עשר דקות אינן מספיקות כדי ללמוד פרק שלם, אבל הן בהחלט מספיקות כדי לבצע משימה מתמטית אחת ברורה. הבעיה מתחילה כשמנסים לדחוס לזמן קצר גם קריאה, גם הסבר, גם הרבה תרגילים וגם בדיקה. במקום זה בוחרים יעד קטן: שני תרגילים מסוג מסוים, חזרה על נוסחה אחת, תיקון טעות אחת או פתרון שאלה קצרה.

תרגול קצר עובד טוב כשההתחלה מהירה. לכן כדאי להכין מראש רשימה של נושאים או תרגילים שאפשר לפתוח בלי לחפש חומר במשך כמה דקות. רשימת נושאי התרגול יכולה לשמש נקודת פתיחה קבועה, כך שהזמן מוקדש לעבודה עצמה.

העיקרון הוא לסיים עם תחושת סגירה. גם אם פתרתם רק תרגיל אחד, עדיף להבין אותו עד הסוף מאשר להתחיל חמישה ולא לבדוק אף אחד.

מבנה של עשר דקות

אפשר לחלק את הזמן לשלושה חלקים קצרים. שתי הדקות הראשונות מוקדשות לבחירת מטרה ולהבנת השאלה. שש הדקות הבאות לפתרון. שתי הדקות האחרונות לבדיקה ולרישום מה כדאי לעשות בפעם הבאה.

אם התרגיל נמשך מעבר לזמן, אין צורך למחוק את מה שנעשה. מסמנים איפה עצרתם ורושמים מה הצעד הבא. כך התרגול הבא מתחיל מנקודה ברורה במקום מאפס.

כשנתקעים, אפשר להשתמש בנתקעתי בתרגיל כדי לקבל כיוון מבלי להפוך את כל התרגול לצפייה בפתרון מלא.

איך לבחור משימה שמתאימה לזמן קצר

משימה טובה לעשר דקות היא משימה שאפשר להגדיר במשפט אחד. למשל: לפתור שתי משוואות עם נעלם בשני הצדדים, לזהות שלוש טעויות בחישוב שברים, או לשרטט גרף מתוך טבלה קצרה. ככל שהמטרה כללית יותר, כך יש סיכוי גדול יותר לבזבז זמן על התארגנות.

• בחרו סוג תרגיל אחד בלבד
• העדיפו שאלות שכבר מכירים את הנושא שלהן
• אל תפתחו נושא חדש ומורכב אם אין זמן לקריאה
• סיימו תמיד בבדיקה קצרה

אפשר לבחור תרגילים ישירות מתוך תרגול מתמטיקה ולשמור רצף של כמה ימים סביב אותו נושא. רצף כזה מאפשר לראות אם מה שהיה איטי ביום הראשון נהיה קל יותר בהמשך.

עשר דקות אינן תחליף לתרגול עמוק כשצריך ללמוד נושא חדש, אבל הן דרך מצוינת לשמור קשר עם החומר בשבוע עמוס. אם משתמשים בזמן הזה בצורה עקבית וממוקדת, הוא הופך ממשבצת קטנה ביומן להרגל לימודי שימושי.