מספרים מרוכבים – הסבר, הצגה קוטבית ודה-מואבר
אפשר לתרגל את זה עכשיו — 3 פעולות ראשונות בחינם, בלי כרטיס אשראי.
מה זה מספר מרוכב — התשובה הקצרה
מספר מרוכב הוא מספר מהצורה a + bi, שבו a ו-b הם מספרים ממשיים ו-i הוא מספר שמקיים i² = −1. a נקרא החלק הממשי ו-b נקרא החלק המדומה. אותו מספר אפשר לכתוב גם בהצגה קוטבית, r(cos θ + i·sin θ), לפי המרחק שלו מהראשית והזווית שלו. בהצגה הזו משפט דה-מואבר הופך חזקות ושורשים לחשבון קצר: את r מעלים בחזקה, ואת הזווית כופלים.
הנושא נלמד ב-5 יחידות. לפי תוכנית הלימודים החדשה הוא אחד מנושאי שאלון 35572. במדריך: הפעולות בהצגה האלגברית, המעבר להצגה קוטבית, דה-מואבר ושורשים, עם שש דוגמאות פתורות.
מה זה i
אין מספר ממשי שהריבוע שלו שלילי, ולכן למשוואה x² = −1 אין פתרון ממשי. מגדירים מספר חדש, i, שמקיים i² = −1. מכאן נובע ש-i³ = −i ו-i⁴ = 1, ואחר כך החזקות חוזרות על עצמן במחזור של ארבע. כדי לחשב חזקה גבוהה של i מחלקים את המעריך ב-4 ומסתכלים על השארית. למשל i²³: 23 הוא 20 ועוד 3, ולכן i²³ = i³ = −i.
מספר מרוכב z = a + bi מתאים לנקודה (a, b) במישור: החלק הממשי על הציר האופקי, והחלק המדומה על הציר האנכי. שני מספרים מרוכבים שווים רק אם החלקים הממשיים שלהם שווים וגם החלקים המדומים שלהם שווים.
ארבע הפעולות בהצגה אלגברית
חיבור וחיסור עושים בנפרד לחלק הממשי ולחלק המדומה: (3 + 2i) + (1 − 5i) = 4 − 3i. בכפל פותחים סוגריים כרגיל, ומחליפים כל i² במינוס 1.
דוגמה 1 — כפל. (3 + 2i)(1 − 4i). פותחים סוגריים: 3 − 12i + 2i − 8i². מחליפים את i² במינוס 1, ולכן מינוס 8i² הוא 8. התוצאה: 11 − 10i.
הצמוד של a + bi הוא a − bi. מכפלת מספר בצמוד שלו היא תמיד מספר ממשי: (a + bi)(a − bi) = a² + b². זה הכלי לחילוק: כופלים את המונה ואת המכנה בצמוד של המכנה, והמכנה הופך לממשי.
דוגמה 2 — חילוק. (1 + 7i)/(3 − 4i). כופלים מונה ומכנה ב-3 + 4i. במכנה מקבלים 9 + 16, כלומר 25. במונה: (1 + 7i)(3 + 4i) = 3 + 4i + 21i + 28i², כלומר −25 + 25i. מחלקים ב-25 ומקבלים −1 + i. בדיקה בכפל: (3 − 4i)(−1 + i) = −3 + 3i + 4i − 4i² = 1 + 7i. נכון.
דוגמה 3 — משוואה ריבועית. z² − 4z + 13 = 0. הדיסקרימיננטה היא 16 − 52, כלומר −36. במספרים ממשיים אין פתרון. במרוכבים (6i)² = −36, ולכן z = (4 ± 6i)/2, כלומר z = 2 + 3i או z = 2 − 3i. בדיקה: סכום הפתרונות הוא 4 ומכפלתם היא 4 + 9 = 13, כמו המקדמים במשוואה. שני הפתרונות צמודים זה לזה.
הצגה קוטבית
בהצגה קוטבית מתארים את הנקודה (a, b) לפי שני נתונים: r, המרחק שלה מהראשית, ו-θ, הזווית בין הכיוון החיובי של הציר הממשי לבין הקטע שמחבר את הראשית לנקודה. r נקרא הערך המוחלט של המספר, ו-θ נקראת הארגומנט שלו. הקשרים הם a = r·cos θ ו-b = r·sin θ, ולכן z = r(cos θ + i·sin θ). יש מי שכותב בקיצור r·cis θ.
בכיוון ההפוך: r = √(a² + b²), ו-tan θ = b/a כש-a שונה מאפס. כאן צריך זהירות. לשתי זוויות שנבדלות ב-180° יש אותו טנגנס, ולכן קובעים את θ לפי הרביע שבו הנקודה נמצאת. מחשבים זווית חדה α מתוך הגדלים של a ושל b בלי הסימנים, ומתאימים לפי הטבלה.
| סימן a | סימן b | רביע | הזווית θ |
|---|---|---|---|
| חיובי | חיובי | ראשון | α |
| שלילי | חיובי | שני | 180° − α |
| שלילי | שלילי | שלישי | 180° + α |
| חיובי | שלילי | רביעי | 360° − α |
דוגמה 4 — מעבר להצגה קוטבית. z = −1 + √3·i. הערך המוחלט: r = √(1 + 3) = 2. הזווית החדה: tan α = √3, ולכן α = 60°. החלק הממשי שלילי והמדומה חיובי, כלומר רביע שני, ולכן θ = 180° − 60° = 120°. התוצאה: z = 2(cos 120° + i·sin 120°). בדיקה: 2·cos 120° = −1 ו-2·sin 120° = √3. נכון.
כפל, חילוק ומשפט דה-מואבר
בהצגה קוטבית כפל וחילוק קצרים בהרבה. בכפל כופלים את הערכים המוחלטים ומחברים את הזוויות. בחילוק מחלקים את הערכים המוחלטים ומחסרים את הזוויות.
| פעולה | מה קורה ל-r | מה קורה לזווית |
|---|---|---|
| כפל | r₁·r₂ | θ₁ + θ₂ |
| חילוק | r₁/r₂ | θ₁ − θ₂ |
| חזקה n | rⁿ | n·θ |
| צמוד | r לא משתנה | −θ |
משפט דה-מואבר הוא השורה של החזקה: לכל n טבעי, [r(cos θ + i·sin θ)]ⁿ = rⁿ(cos nθ + i·sin nθ). הוא נובע מכפל חוזר. בכל כפל נוסף ב-z הערך המוחלט מוכפל ב-r והזווית גדלה ב-θ.
דוגמה 5 — חזקה. (1 + i)⁸. קודם עוברים להצגה קוטבית: r = √(1 + 1) = √2. הנקודה ברביע הראשון ו-tan θ = 1, ולכן θ = 45°. לפי דה-מואבר: r⁸ = (√2)⁸ = 16, והזווית היא 8·45° = 360°. התוצאה: 16(cos 360° + i·sin 360°) = 16. בדיקה בדרך אחרת: (1 + i)² = 1 + 2i + i² = 2i. מכאן (1 + i)⁴ = (2i)² = −4, ו-(1 + i)⁸ = (−4)² = 16. אותה תשובה.
שורשים של מספר מרוכב
שורש מסדר n של מספר מרוכב w הוא כל מספר z שמקיים zⁿ = w. לכל w שונה מאפס יש בדיוק n שורשים שונים. אם w = r(cos θ + i·sin θ), לכל השורשים אותו ערך מוחלט: השורש הממשי החיובי מסדר n של r. הזוויות שלהם הן (θ + 360°·k)/n, עבור k = 0, 1 וכן הלאה עד n − 1.
למה מוסיפים 360°·k? כי זווית שגדלה ב-360° מתארת את אותה נקודה. אחרי החלוקה ב-n מתקבלות n זוויות שונות, במרווחים שווים של 360° חלקי n. לכן כל השורשים נמצאים על מעגל אחד סביב הראשית, במרחקים שווים זה מזה.
דוגמה 6 — שורשים שלישיים. z³ = −8. כותבים את −8 בהצגה קוטבית: 8(cos 180° + i·sin 180°). הערך המוחלט של כל שורש הוא השורש השלישי של 8, כלומר 2. הזוויות: 180°/3 = 60°, אחר כך (180° + 360°)/3 = 180°, ולבסוף (180° + 720°)/3 = 300°. השורשים: z₀ = 2(cos 60° + i·sin 60°) = 1 + √3·i, z₁ = 2(cos 180° + i·sin 180°) = −2, ו-z₂ = 2(cos 300° + i·sin 300°) = 1 − √3·i.
בדיקה בהעלאה בחזקה: (1 + √3·i)² = 1 + 2√3·i + 3i² = −2 + 2√3·i. כופלים שוב ב-1 + √3·i ומקבלים −2 − 2√3·i + 2√3·i + 6i², כלומר −2 − 6 = −8. נכון. גם (−2)³ = −8. בדיקה נוספת: סכום שלושת השורשים הוא אפס, כי 1 − 2 + 1 = 0 בחלק הממשי ו-√3 − √3 = 0 בחלק המדומה. כך צריך להיות בכל פעם שמוצאים את כל השורשים מסדר 2 ומעלה של מספר.
הטעויות שחוזרות הכי הרבה
- להשאיר i² בתשובה במקום להחליף אותו במינוס 1
- לקבוע את הזווית לפי המחשבון בלי לבדוק רביע. עבור −1 + √3·i המחשבון נותן −60°, והזווית הנכונה היא 120°
- למצוא שורש אחד ולעצור, כשיש n שורשים
- להעלות את r בחזקה ולשכוח לכפול את הזווית, או להפך
- לחלק חלק ממשי בחלק ממשי וחלק מדומה בחלק מדומה, במקום לכפול בצמוד של המכנה
- לערבב מעלות ורדיאנים באותו תרגיל
לכל סוג תרגיל כאן יש בדיקה קצרה: שורש מעלים בחזרה בחזקה, מנה כופלים בחזרה במכנה, והצגה קוטבית פותחים בחזרה ל-a + bi. מי שצריך לרענן סינוס וקוסינוס של זוויות מיוחדות יכול לעבור לאיך ללמוד טריגונומטריה. על השאלון עצמו, כמה שאלות יש בו ועל כמה עונים, אפשר לקרוא במבנה הבגרות במתמטיקה.
שאלות נפוצות
מה זה i במתמטיקה?
i הוא מספר שמוגדר כך שהריבוע שלו שווה למינוס 1. הוא נקרא היחידה המדומה. הוא אינו מספר ממשי, ולכן אין לו מקום על ציר המספרים הרגיל. ממקמים אותו על ציר נפרד, הציר המדומה.
מה זה מספר צמוד?
הצמוד של a + bi הוא a − bi: אותו חלק ממשי, וחלק מדומה בסימן הפוך. מכפלת מספר בצמוד שלו היא a² + b², מספר ממשי. לכן משתמשים בצמוד כדי לחלק מספרים מרוכבים.
מה פירוש cis?
cis θ הוא כתיב מקוצר של cos θ + i·sin θ. במקום r(cos θ + i·sin θ) כותבים r·cis θ. זה אותו מספר בדיוק, בכתיבה קצרה יותר.
כמה שורשים יש למספר מרוכב?
לכל מספר מרוכב שונה מאפס יש בדיוק n שורשים שונים מסדר n: שני שורשים ריבועיים, שלושה שורשים שלישיים וכן הלאה. לכולם אותו ערך מוחלט, והזוויות שלהם נבדלות זו מזו ב-360° חלקי n.
לעבוד במעלות או ברדיאנים?
שתי הדרכים נכונות, כל עוד נשארים עקביים לאורך התרגיל. במעלות מוסיפים 360° כפול k בנוסחת השורשים, וברדיאנים מוסיפים 2π כפול k. אם השאלה מבקשת צורה מסוימת, עונים בה.
באיזה שאלון בגרות יש מספרים מרוכבים?
לפי עמוד תוכנית הלימודים החדשה של הפיקוח על הוראת המתמטיקה, מספרים מרוכבים הם אחד מנושאי שאלון 35572 ב-5 יחידות, לצד גאומטריה אנליטית, וקטורים וחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי של פונקציות מעריכיות ולוגריתמיות.
רוצים לתרגל את זה עכשיו?
נועה מסבירה שלב אחר שלב בעברית פשוטה, ומתרגלת איתכם עד שזה מובן. לכל נושא כתובה שיטת הוראה משלו — כולל הטעות הנפוצה שנעצרת מראש.
לתרגול עם נועה ←3 פעולות ראשונות חינם, בלי כרטיס אשראי
רוצים לתרגל את זה בפועל?
התחילו עם אבחון רמה קצרנתקעתם? שאלו את נועה
רוצים לנסות?
נועה זמינה 24/7, מסבירה שלב אחר שלב בעברית, ובודקת גם פתרונות שכתבתם ביד. אפשר להתחיל בלי להירשם בכלל.
בואו נתחיל בחינם3 פעולות ראשונות בחינם · בלי כרטיס אשראי · אפשר לבטל בכל שלב
נכתב על ידי
אבי יחיאל
מייסד ומפתח של מורה מתמטיקה AI
בונה מוצרי לימוד דיגיטליים בעברית לשוק הישראלי.
התכנים באתר נשענים על תוכנית הלימודים של משרד החינוך ועל שאלוני הבגרות הרשמיים. איך נכתבים התכנים כאן