תכנון לינארי – איך פותרים שאלה מהבגרות
אפשר לתרגל את זה עכשיו — 3 פעולות ראשונות בחינם, בלי כרטיס אשראי.
איך פותרים שאלת תכנון לינארי — התשובה הקצרה
בתכנון לינארי מחפשים את הערך הגדול ביותר או הקטן ביותר של ביטוי לינארי, למשל רווח או עלות, כשיש מגבלות על המשתנים. פותרים בחמישה שלבים: מגדירים את x ואת y, כותבים את האילוצים כאי-שוויונים, משרטטים את התחום האפשרי, מוצאים את הקודקודים שלו, ומציבים כל קודקוד בפונקציית המטרה. כשהתחום הוא מצולע, המקסימום והמינימום מתקבלים בקודקוד.
תכנון לינארי נמצא בשאלון 35372 של 3 יח״ל, יחד עם גאומטריה אנליטית. זה לא מקרי: רוב העבודה היא משוואות של ישרים ונקודות חיתוך.
המושגים: אילוצים, תחום אפשרי ופונקציית מטרה
| מושג | מה זה | בדוגמה 1 |
|---|---|---|
| משתנים | הכמויות שמחליטים עליהן | x עוגות ו-y מגשי עוגיות |
| אילוץ | מגבלה שכתובה כאי-שוויון | x + y ≤ 10 |
| תחום אפשרי | כל הנקודות שמקיימות את כל האילוצים יחד | מרובע עם ארבעה קודקודים |
| פונקציית מטרה | הביטוי שרוצים להגדיל או להקטין | Z = 50x + 30y |
| קודקוד | נקודת מפגש של שני ישרים על שפת התחום | (6, 4) |
את האילוצים מתרגמים מהמילים שבשאלה:
| בשאלה כתוב | באי-שוויון |
|---|---|
| לכל היותר, לא יותר מ- | ≤ |
| לפחות, לא פחות מ- | ≥ |
| כמות לא יכולה להיות שלילית | x ≥ 0, y ≥ 0 |
דוגמה 1 — רווח מקסימלי
קונדיטוריה מכינה ביום x עוגות ו-y מגשי עוגיות. במקרר יש מקום ל-10 מוצרים לכל היותר. הכנת עוגה נמשכת שעתיים והכנת מגש עוגיות נמשכת שעה, ויש 16 שעות עבודה ביום. הרווח על עוגה הוא 50 שקלים, ועל מגש עוגיות 30 שקלים. כמה מכל מוצר כדאי להכין?
אילוצים. מקום: x + y ≤ 10. זמן: 2x + y ≤ 16. כמויות לא שליליות: x ≥ 0, y ≥ 0. כדי לשרטט, כותבים את הישרים בצורה y = −x + 10 ו-y = −2x + 16. התחום האפשרי נמצא מתחת לשני הישרים, ברביע הראשון.
קודקודים. הראשית (0, 0). על ציר y: הישר הראשון נותן (0, 10) והשני נותן (0, 16). הנמוך מביניהם, (0, 10), הוא הקודקוד. על ציר x: הישר הראשון נותן (10, 0) והשני נותן (8, 0), והקודקוד הוא (8, 0). חיתוך הישרים: −x + 10 = −2x + 16, ולכן x = 6 ו-y = 4.
פונקציית המטרה: Z = 50x + 30y. מציבים כל קודקוד:
| קודקוד | חישוב | Z |
|---|---|---|
| (0, 0) | 0 + 0 | 0 |
| (8, 0) | 400 + 0 | 400 |
| (0, 10) | 0 + 300 | 300 |
| (6, 4) | 300 + 120 | 420 |
הרווח המקסימלי הוא 420 שקלים, והוא מתקבל ב-6 עוגות וב-4 מגשי עוגיות. בדיקה שהנקודה בתחום: 6 + 4 = 10, ו-2·6 + 4 = 16. שני האילוצים מתקיימים, בדיוק על הגבול.
דוגמה 2 — איזה צד של הישר שייך לתחום
איך יודעים שהתחום נמצא מתחת לישר ולא מעליו? מציבים נקודת בדיקה שאינה על הישר. הכי נוח להציב את הראשית. באילוץ 2x + y ≤ 16 מציבים (0, 0) ומקבלים 0 ≤ 16. זה נכון, ולכן הצד של הראשית הוא הצד שמקיים את האילוץ.
באילוץ x + y ≥ 8 מקבלים 0 ≥ 8. זה לא נכון, ולכן התחום נמצא בצד השני של הישר, הרחוק מהראשית. הבדיקה הזו אמינה יותר מניחוש לפי סימן השיפוע.
דוגמה 3 — עלות מינימלית
חקלאי מערבב שני סוגי דשן: x ק״ג מדשן א׳ ו-y ק״ג מדשן ב׳. בק״ג של דשן א׳ יש יחידה אחת של חנקן ויחידה אחת של אשלגן. בק״ג של דשן ב׳ יש יחידה אחת של חנקן ו-3 יחידות של אשלגן. התערובת צריכה להכיל לפחות 8 יחידות חנקן ולפחות 12 יחידות אשלגן, ומשקלה לכל היותר 12 ק״ג. ק״ג של דשן א׳ עולה 4 שקלים, וק״ג של דשן ב׳ עולה 6 שקלים. מהי התערובת הזולה ביותר?
אילוצים. חנקן: x + y ≥ 8. אשלגן: x + 3y ≥ 12. משקל: x + y ≤ 12. וגם x ≥ 0, y ≥ 0. התחום נמצא בין שני הישרים המקבילים x + y = 8 ו-x + y = 12, ומעל הישר x + 3y = 12.
קודקודים. על ציר y: (0, 8) ו-(0, 12). הנקודה (0, 4), שבה הישר של האשלגן פוגש את הציר, אינה בתחום, כי 0 + 4 קטן מ-8. על ציר x: (12, 0), שם נפגשים הישר של האשלגן והישר של המשקל. חיתוך של x + y = 8 עם x + 3y = 12: מחסרים את המשוואות ומקבלים 2y = 4, ולכן y = 2 ו-x = 6.
פונקציית המטרה: Z = 4x + 6y. מציבים כל קודקוד:
| קודקוד | חישוב | Z |
|---|---|---|
| (0, 8) | 0 + 48 | 48 |
| (0, 12) | 0 + 72 | 72 |
| (12, 0) | 48 + 0 | 48 |
| (6, 2) | 24 + 12 | 36 |
העלות המינימלית היא 36 שקלים: 6 ק״ג מדשן א׳ ו-2 ק״ג מדשן ב׳. בדיקה: חנקן 6 + 2 = 8, אשלגן 6 + 3·2 = 12, ומשקל 8 ק״ג. כל האילוצים מתקיימים.
דוגמה 4 — מה קורה כשפונקציית המטרה משתנה
חוזרים לקונדיטוריה. נניח שהרווחים התהפכו: 30 שקלים על עוגה ו-50 שקלים על מגש עוגיות. התחום האפשרי לא השתנה, כי האילוצים לא השתנו. רק פונקציית המטרה חדשה: Z = 30x + 50y.
מציבים שוב. (0, 0) נותן 0. (8, 0) נותן 240. (0, 10) נותן 500. (6, 4) נותן 180 + 200 = 380. עכשיו המקסימום הוא 500 שקלים, בנקודה (0, 10): רק מגשי עוגיות. המסקנה: אי אפשר לדעת מראש איזה קודקוד ייתן את המקסימום. חייבים להציב את כולם.
הטעויות שחוזרות הכי הרבה
- לתרגם "לפחות" ל-≤, או "לכל היותר" ל-≥
- לשכוח את האילוצים x ≥ 0 ו-y ≥ 0
- להציב רק את נקודת החיתוך של שני הישרים, בלי לבדוק את שאר הקודקודים
- להציב נקודה שאינה בתחום, כמו (0, 16) בדוגמה 1, שלא מקיימת את אילוץ המקום
- לבחור את הקודקוד עם ה-y הגדול ביותר בלי להציב בפונקציית המטרה
- לכתוב את הרווח כאילוץ. הרווח הוא פונקציית המטרה, לא מגבלה
- לענות רק במספר, בלי לכתוב כמה מכל מוצר
לפני שמסיימים, מציבים את הקודקוד שנבחר בכל האילוצים. אם אחד מהם לא מתקיים, הנקודה אינה בתחום. מי שמתקשה בשלבים עצמם יכול לחזור לאיך לפתור אי-שוויונים, לאיך לפתור מערכת משוואות ולמדריך הפונקציה הקווית.
שאלות נפוצות
מה זה תחום אפשרי?
התחום האפשרי הוא אוסף כל הנקודות (x, y) שמקיימות את כל האילוצים בבת אחת. בשרטוט זה השטח המשותף לכל חצאי המישור שהאי-שוויונים מגדירים. כל נקודה בתוכו היא פתרון מותר, אבל לא בהכרח הטוב ביותר.
למה מספיק לבדוק את הקודקודים?
פונקציית המטרה לינארית, ולכן כל הנקודות שנותנות אותו ערך של Z נמצאות על ישר אחד. כשמגדילים את Z, הישר הזה זז במקביל לעצמו. המקום האחרון שבו הוא עדיין נוגע בתחום הוא קודקוד, או צלע שלמה. לכן בתחום שהוא מצולע, הערך הגדול ביותר והערך הקטן ביותר מתקבלים בקודקוד.
מה קורה אם שני קודקודים נותנים אותו ערך מקסימלי?
אם אלה שני קודקודים סמוכים, כל הנקודות על הצלע שמחברת אותם נותנות את אותו ערך. בדוגמה של הקונדיטוריה שבעמוד, אם הרווח היה 40 שקלים על כל מוצר, הקודקודים (6, 4) ו-(0, 10) היו נותנים שניהם 400 שקלים, וכך גם כל נקודה ביניהם, למשל (3, 7).
מה ההבדל בין אילוץ לפונקציית מטרה?
אילוץ הוא מגבלה שחייבים לקיים, והוא כתוב כאי-שוויון. פונקציית המטרה היא הביטוי שרוצים להגדיל או להקטין, כמו רווח או עלות, והיא כתובה כשוויון: Z = 50x + 30y. האילוצים קובעים את התחום, ופונקציית המטרה בוחרת נקודה בתוכו.
איך יודעים איזה צד של הישר שייך לתחום?
מציבים באי-שוויון נקודה שאינה על הישר, בדרך כלל (0, 0). אם האי-שוויון מתקיים, הצד של הנקודה שייך לתחום. אם לא, התחום נמצא בצד השני.
רוצים לתרגל את זה עכשיו?
נועה מסבירה שלב אחר שלב בעברית פשוטה, ומתרגלת איתכם עד שזה מובן. לכל נושא כתובה שיטת הוראה משלו — כולל הטעות הנפוצה שנעצרת מראש.
לתרגול עם נועה ←3 פעולות ראשונות חינם, בלי כרטיס אשראי
רוצים לתרגל את זה בפועל?
התחילו עם אבחון רמה קצרנתקעתם? שאלו את נועה
רוצים לנסות?
נועה זמינה 24/7, מסבירה שלב אחר שלב בעברית, ובודקת גם פתרונות שכתבתם ביד. אפשר להתחיל בלי להירשם בכלל.
בואו נתחיל בחינם3 פעולות ראשונות בחינם · בלי כרטיס אשראי · אפשר לבטל בכל שלב
נכתב על ידי
אבי יחיאל
מייסד ומפתח של מורה מתמטיקה AI
בונה מוצרי לימוד דיגיטליים בעברית לשוק הישראלי.
התכנים באתר נשענים על תוכנית הלימודים של משרד החינוך ועל שאלוני הבגרות הרשמיים. איך נכתבים התכנים כאן