משוואות כיתה ח
העמקה במשוואות ממעלה ראשונה: סוגריים משני הצדדים, שברים עם מונה ארוך, מקדמים עשרוניים, משוואות מיוחדות ומערכת של שתי משוואות. תשובות ודרך פתרון בסוף הדף.
מה חדש במשוואות של כיתה ח
הכללים לא משתנים: כל פעולה נעשית על שני האגפים, והמטרה היא לבודד את הנעלם. מה שמשתנה הוא אורך הדרך. במשוואה אחת יכולים להופיע כמה זוגות סוגריים, מינוס לפני סוגריים, שבר שהמונה שלו הוא ביטוי שלם, ומקדמים עשרוניים.
גם הבדיקה חשובה יותר ככל שהמשוואה ארוכה. מציבים את הפתרון במשוואה המקורית, מחשבים כל אגף בנפרד, ומשווים. אם האגפים לא שווים, הטעות היא כמעט תמיד בסימן שהתהפך בפתיחת סוגריים.
במשוואות ארוכות הסדר הוא העיקר. אם יש שברים, כופלים קודם את כל המשוואה במכנה המשותף, ושמים כל מונה בסוגריים כדי לא לאבד סימן. אם יש מספרים עשרוניים, כופלים ב-10 או ב-100 כדי לעבוד עם מספרים שלמים. רק אחר כך פותחים סוגריים, מכנסים ומבודדים.
משוואות מיוחדות: אין פתרון, או שכל מספר הוא פתרון
לרוב המשוואות ממעלה ראשונה יש פתרון אחד. לפעמים, אחרי שמכנסים, הנעלם נעלם משני האגפים ונשארת שורה שיש בה רק מספרים. אלה המשוואות המיוחדות.
אם נשארת שורה שקרית, כמו 6 = 10, למשוואה אין פתרון: שום מספר לא יהפוך אותה לנכונה. אם נשארת שורה נכונה תמיד, כמו 0 = 0 או −3 = −3, כל מספר הוא פתרון, ויש אינסוף פתרונות.
חשוב לא לבלבל בין שני אלה לבין התשובה x = 0. כשמתקבל x = 0 הנעלם לא נעלם, ולמשוואה יש פתרון אחד רגיל: המספר אפס.
מערכת של שתי משוואות
בכיתה ח פוגשים גם שתי משוואות עם שני נעלמים, x ו-y. הפתרון הוא זוג מספרים שמקיים את שתי המשוואות יחד. בשיטת ההצבה מבטאים נעלם אחד בעזרת השני מתוך משוואה אחת, מציבים במשוואה השנייה, ומקבלים משוואה רגילה עם נעלם אחד.
כשאותו נעלם מופיע בשתי המשוואות עם מקדמים נגדיים, למשל +y באחת ו-−y בשנייה, אפשר לחבר את שתי המשוואות זו לזו. הנעלם הזה מתבטל, ונשארת משוואה עם נעלם אחד. בשתי השיטות מסיימים באותה דרך: מציבים את הנעלם שמצאתם באחת המשוואות המקוריות, מוצאים את השני, ובודקים את הזוג במשוואה שלא השתמשתם בה.
דוגמאות פתורות, שלב אחר שלב
דוגמה 1: סוגריים בשני האגפים ומינוס לפני סוגריים
- פותחים כל זוג סוגריים. הכופל של הזוג השני הוא −2: 10x − 15 − 2x − 8 = 3x − 3.
- מכנסים באגף שמאל: 8x − 23 = 3x − 3.
- מחסרים 3x ומוסיפים 23: 5x = 20.
- x = 4
- בדיקה: אגף שמאל 5 × 5 − 2 × 8 = 25 − 16 = 9, אגף ימין 3 × 3 = 9.
תשובה: x = 4
דוגמה 2: שברים שהמונה שלהם הוא ביטוי
- המכנה המשותף של 2 ושל 5 הוא 10. כופלים כל איבר ב-10, ושומרים כל מונה בסוגריים: 5(x + 3) − 2(x − 1) = 50.
- פותחים סוגריים. שימו לב ש-−2 × (−1) = +2: 5x + 15 − 2x + 2 = 50.
- מכנסים: 3x + 17 = 50.
- 3x = 33, ולכן x = 11.
- בדיקה: 14/2 − 10/5 = 7 − 2 = 5.
תשובה: x = 11
דוגמה 3: משוואה שאין לה פתרון
- פותחים סוגריים: 3x + 6 = 3x + 10.
- מחסרים 3x משני האגפים. הנעלם נעלם משני הצדדים: 6 = 10.
- זו שורה שקרית, ושום ערך של x לא ישנה אותה.
תשובה: למשוואה אין פתרון.
דוגמה 4: משוואה שכל מספר פותר אותה
- פותחים סוגריים: 6x − 8 + 5 = 6x − 3.
- מכנסים באגף שמאל: 6x − 3 = 6x − 3.
- שני האגפים זהים. אם מחסרים 6x ומוסיפים 3 מקבלים 0 = 0, שורה שנכונה תמיד.
- בדיקה בשני מספרים: עבור x = 0 שני האגפים שווים ל-−3, ועבור x = 2 שני האגפים שווים ל-9.
תשובה: כל מספר הוא פתרון. למשוואה אינסוף פתרונות.
דוגמה 5: מקדמים עשרוניים
- כופלים את כל המשוואה ב-10 כדי להיפטר מהנקודה העשרונית: 3x + 12 = 5x − 4.
- מחסרים 3x ומוסיפים 4: 16 = 2x.
- x = 8
- בדיקה: אגף שמאל 2.4 + 1.2 = 3.6, אגף ימין 4 − 0.4 = 3.6.
תשובה: x = 8
דוגמה 6: מערכת של שתי משוואות בשיטת ההצבה
- המשוואה הראשונה כבר אומרת למה y שווה. מציבים את הביטוי הזה במקום y במשוואה השנייה: 3x + (2x − 1) = 14.
- מכנסים: 5x − 1 = 14, ולכן 5x = 15 ו-x = 3.
- חוזרים למשוואה הראשונה כדי למצוא את y: y = 2 × 3 − 1 = 5.
- בדיקה במשוואה השנייה: 3 × 3 + 5 = 14.
תשובה: x = 3, y = 5
תרגילים לתרגול עצמי
16 תרגילים, מהקל לקשה. פתרו על דף, ורק אחר כך עברו לתשובות שבסוף הדף.
תרגיל 1
4(x − 2) + 3 = 2(x + 5) − 1תרגיל 2
7 − 3(x − 4) = 2(5 − x)תרגיל 3
6x − (2x − 5) = 3(x + 4)תרגיל 4
2(x + 3) − 5(x − 1) = 4 − xתרגיל 5
(2x − 1)/3 = (x + 4)/2תרגיל 6
x/3 − (x − 2)/4 = 1תרגיל 7
(x + 5)/4 + (x − 1)/6 = 4תרגיל 8
0.2x + 3 = 0.6x − 1תרגיל 9
1.5(x − 2) = 0.5x + 4תרגיל 10
פתרו וקבעו כמה פתרונות יש: 5(x − 2) = 5x − 10תרגיל 11
פתרו וקבעו כמה פתרונות יש: 4x + 7 = 2(2x + 1)תרגיל 12
פתרו וקבעו כמה פתרונות יש: 3(x + 4) = 2x + 12תרגיל 13
פתרו וקבעו כמה פתרונות יש: 2(x − 3) − (2x + 1) = −7תרגיל 14
פתרו את המערכת:y = x + 42x + y = 19תרגיל 15
פתרו את המערכת:x + y = 12x − y = 4תרגיל 16
במגרש חניה יש מכוניות ואופנועים, 30 כלי רכב בסך הכול. לכלי הרכב יחד יש 96 גלגלים. כמה מכוניות וכמה אופנועים יש במגרש?
טעויות נפוצות, ואיך מתקנים אותן
מינוס לפני שבר שהמונה שלו ביטוי
הטעות: במשוואה x/2 − (x − 4)/3 = 2 כופלים ב-6 וכותבים 3x − 2x − 8 = 12, ומקבלים x = 20.
התיקון: המונה כולו מוכפל ב-−2, ולכן שמים אותו בסוגריים: 3x − 2(x − 4) = 12, כלומר 3x − 2x + 8 = 12, x = 4. בדיקה: 4/2 − 0/3 = 2.
מחלקים את שני האגפים בנעלם
הטעות: במשוואה 5x = 2x מחלקים ב-x, מקבלים 5 = 2, וקובעים שאין פתרון.
התיקון: אסור לחלק בביטוי שעלול להיות אפס. מחסרים 2x משני האגפים: 3x = 0, ולכן x = 0. בדיקה: 5 × 0 = 2 × 0.
מבלבלים בין "x שווה אפס" לבין "אין פתרון" או "אינסוף פתרונות"
הטעות: מגיעים לשורה 0 = 0 וכותבים שהפתרון הוא x = 0.
התיקון: שלושה מצבים שונים: x = 0 הוא פתרון אחד, המספר אפס. 0 = 0 פירושו שכל מספר הוא פתרון. 0 = 5 פירושו שאין פתרון. מה שקובע הוא אם הנעלם נשאר בשורה האחרונה.
כופלים ב-10 רק את האיברים העשרוניים
הטעות: במשוואה 0.4x + 2 = 1.2 כותבים 4x + 2 = 12, ומקבלים x = 2.5.
התיקון: כופלים ב-10 כל איבר, גם את ה-2: 4x + 20 = 12, 4x = −8, x = −2. בדיקה: 0.4 × (−2) + 2 = 1.2.
עוצרים במערכת אחרי שמצאו נעלם אחד
הטעות: במערכת y = 3x, x + y = 20 מוצאים x = 5 וכותבים אותו כתשובה.
התיקון: פתרון של מערכת הוא זוג מספרים. אחרי x = 5 מציבים ומוצאים y = 3 × 5 = 15. התשובה: x = 5, y = 15.
שאלות נפוצות
מה לומדים במשוואות בכיתה ח?
מעמיקים במשוואות ממעלה ראשונה: משוואות ארוכות עם כמה זוגות סוגריים, משוואות עם שברים שהמונה שלהם הוא ביטוי, ומשוואות עם מקדמים עשרוניים. לומדים גם משוואות מיוחדות, מערכת של שתי משוואות בשני נעלמים ברמה בסיסית, אי-שוויונות, ובעיות מילוליות שנפתרות במשוואה, כולל אחוזים ותנועה.
מה הן משוואות מיוחדות בכיתה ח?
אלה משוואות שבהן הנעלם מתבטל בזמן הפתרון. אם נשארת שורה שקרית, כמו 6 = 10, למשוואה אין פתרון. אם נשארת שורה שנכונה תמיד, כמו 0 = 0, כל מספר הוא פתרון. משוואה רגילה, לעומת זאת, מסתיימת בשורה מהצורה x שווה מספר.
איך יודעים אם למשוואה אין פתרון או שיש לה אינסוף פתרונות?
פותרים כרגיל ומסתכלים על השורה האחרונה. אם הנעלם נעלם ונשארו שני מספרים שונים, אין פתרון. אם נשארו שני מספרים שווים, יש אינסוף פתרונות. אפשר לזהות את זה מוקדם: אם אחרי פתיחת הסוגריים המקדם של x זהה בשני האגפים, המשוואה מיוחדת.
מה עושים קודם במשוואה שיש בה גם סוגריים וגם שברים?
קודם נפטרים מהשברים. כופלים את כל המשוואה במכנה המשותף, ושמים כל מונה בסוגריים. אחרי זה נשארת משוואה עם סוגריים בלבד, ופותחים אותם לפי חוק הפילוג. מי שפותח סוגריים בתוך השברים עובד קשה יותר וטועה יותר בסימנים.
מה ההבדל בין משוואות של כיתה ז למשוואות של כיתה ח?
בכיתה ז לומדים את השיטה: לבודד את הנעלם ולבדוק בהצבה, במשוואות קצרות יחסית. בכיתה ח אותה שיטה פועלת על משוואות ארוכות יותר, ונוספים שלושה דברים חדשים: משוואות מיוחדות, מערכת של שתי משוואות, ושימוש במשוואות לבעיות באחוזים ובתנועה.
תשובות ודרך פתרון
בדקו את עצמכם רק אחרי שפתרתם. לכל תרגיל מופיעה התשובה הסופית, ואחריה דרך קצרה.
תרגיל 1: x = 7
פותחים: 4x − 8 + 3 = 2x + 10 − 1. מכנסים: 4x − 5 = 2x + 9, 2x = 14, x = 7. בדיקה: שני האגפים שווים ל-23.תרגיל 2: x = 9
פותחים: 7 − 3x + 12 = 10 − 2x. מכנסים: 19 − 3x = 10 − 2x, ולכן x = 9. בדיקה: שני האגפים שווים ל-−8.תרגיל 3: x = 7
המינוס הופך את הסימנים בסוגריים: 6x − 2x + 5 = 3x + 12. מכנסים: 4x + 5 = 3x + 12, x = 7.תרגיל 4: x = 3.5
פותחים: 2x + 6 − 5x + 5 = 4 − x. מכנסים: −3x + 11 = 4 − x, 7 = 2x, x = 3.5. בדיקה: שני האגפים שווים ל-0.5.תרגיל 5: x = 14
כופלים ב-6: 2(2x − 1) = 3(x + 4). פותחים: 4x − 2 = 3x + 12, x = 14. בדיקה: שני האגפים שווים ל-9.תרגיל 6: x = 6
כופלים ב-12: 4x − 3(x − 2) = 12. פותחים: 4x − 3x + 6 = 12, x = 6. בדיקה: 2 − 1 = 1.תרגיל 7: x = 7
כופלים ב-12: 3(x + 5) + 2(x − 1) = 48. פותחים: 5x + 13 = 48, 5x = 35, x = 7. בדיקה: 3 + 1 = 4.תרגיל 8: x = 10
כופלים ב-10: 2x + 30 = 6x − 10. מעבירים: 40 = 4x, x = 10. בדיקה: שני האגפים שווים ל-5.תרגיל 9: x = 7
פותחים: 1.5x − 3 = 0.5x + 4. מחסרים 0.5x ומוסיפים 3: x = 7. בדיקה: שני האגפים שווים ל-7.5.תרגיל 10: כל מספר הוא פתרון
פותחים: 5x − 10 = 5x − 10. שני האגפים זהים, כלומר 0 = 0. למשוואה אינסוף פתרונות.תרגיל 11: אין פתרון
פותחים: 4x + 7 = 4x + 2. מחסרים 4x: 7 = 2. זו שורה שקרית, ולכן אין פתרון.תרגיל 12: פתרון אחד: x = 0
פותחים: 3x + 12 = 2x + 12. מחסרים 2x ו-12: x = 0. הנעלם לא נעלם, ולכן זו משוואה רגילה שהפתרון שלה הוא אפס.תרגיל 13: כל מספר הוא פתרון
פותחים: 2x − 6 − 2x − 1 = −7. מכנסים: −7 = −7. השורה נכונה תמיד, ולכן כל מספר הוא פתרון.תרגיל 14: x = 5, y = 9
מציבים את y במשוואה השנייה: 2x + x + 4 = 19, 3x = 15, x = 5. אז y = 5 + 4 = 9. בדיקה: 10 + 9 = 19.תרגיל 15: x = 8, y = 4
מחברים את שתי המשוואות, וה-y מתבטל: 2x = 16, x = 8. מציבים בראשונה: 8 + y = 12, y = 4.תרגיל 16: 18 מכוניות ו-12 אופנועים
מסמנים ב-x את מספר המכוניות, ומספר האופנועים הוא 30 − x. הגלגלים: 4x + 2(30 − x) = 96. פותחים: 2x + 60 = 96, x = 18. בדיקה: 18 × 4 + 12 × 2 = 72 + 24 = 96.
להמשך
כל נושאי הלימוד במתמטיקה בכיתה ח
מבחן במתמטיקה לכיתה ח עם תשובות
תרגול לפי נושא, עם משוב על כל שלב
מחשבון שברים, לבדיקת מכנה משותף וחישובים