דילוג לתוכן הראשי
🎉 מבצע השקה: חודש ראשון ב-₪9

משוואות כיתה ט: משוואה ריבועית ומשוואה רציונלית

משוואות ריבועיות בשלוש דרכי פתרון, ומשוואות עם נעלם במכנה. 6 דוגמאות פתורות ו-16 תרגילים, עם תשובות ודרך פתרון בסוף הדף.

מהי משוואה ריבועית

משוואה ריבועית היא משוואה שהנעלם מופיע בה בחזקה שנייה. אחרי שמסדרים אותה היא נראית כך: ax² + bx + c = 0, כאשר a שונה מאפס. בשונה ממשוואה ממעלה ראשונה, למשוואה ריבועית יכולים להיות שני פתרונות, פתרון אחד, או אף פתרון.

הצעד הראשון הוא תמיד אותו צעד: מעבירים הכול לאגף אחד, כך שבאגף השני נשאר אפס. רק אז בוחרים דרך פתרון.

למה שני פתרונות? כי מספר והמספר הנגדי לו נותנים אותו ריבוע: גם 3² = 9 וגם (−3)² = 9. בגרף זה נראה כך: הפרבולה y = ax² + bx + c יכולה לחתוך את ציר x בשתי נקודות, לגעת בו בנקודה אחת, או לא לפגוש אותו בכלל. הפתרונות של המשוואה הם בדיוק נקודות החיתוך האלה.

שלוש דרכים לפתור

כשאין איבר עם x, כמו ב-x² = 49, מבודדים את x² ומוציאים שורש. לכל מספר חיובי יש שני שורשים, חיובי ושלילי.

כשאפשר לפרק לגורמים, משתמשים בכלל המכפלה: מכפלה שווה לאפס רק אם אחד הגורמים שווה לאפס. לכן מ-(x + 3)(x + 4) = 0 נובע ש-x = −3 או x = −4. בטרינום x² + bx + c מחפשים שני מספרים שמכפלתם c וסכומם b.

דוגמה קצרה לחיפוש הזה: בטרינום x² − 7x + 10 המכפלה חיובית והסכום שלילי, ולכן שני המספרים שליליים. הזוגות שמכפלתם 10 הם 1 ו-10 או 2 ו-5, ורק −2 ו-−5 נותנים סכום של −7. הפירוק הוא (x − 2)(x − 5). כשהמכפלה שלילית, לשני המספרים סימנים שונים, והגדול מביניהם מקבל את הסימן של הסכום.

נוסחת השורשים פותרת כל משוואה ריבועית. מחשבים קודם את הדיסקרימיננטה, Δ = b² − 4ac, ואז הפתרונות הם x = (−b ± √Δ) / 2a. אם Δ חיובית יש שני פתרונות, אם היא אפס יש פתרון אחד, ואם היא שלילית אין פתרון.

משוואה רציונלית ותחום הצבה

משוואה רציונלית היא משוואה שהנעלם מופיע בה במכנה. מכנה לא יכול להיות אפס, ולכן לפני שפותרים כותבים את תחום ההצבה: אילו ערכים של x אסורים. אחר כך כופלים במכנה המשותף, פותרים, ופוסלים כל פתרון שנמצא מחוץ לתחום.

למה פתרון יכול להיפסל? כי הכפל במכנה הוא כפל בביטוי שיש בו x. עבור הערך שמאפס את המכנה כפלנו בעצם באפס, והמשוואה החדשה מתקיימת גם אם המקורית בכלל לא מוגדרת שם. לכן המשוואה שאחרי הכפל יכולה לקבל פתרון שהמשוואה המקורית לא מקבלת.

מערכת עם משוואה ריבועית, ובעיות מילוליות

במערכת שיש בה משוואה קווית ומשוואה ריבועית עובדים בהצבה: מבטאים את y מהמשוואה הקווית ומציבים בריבועית. מתקבלת משוואה ריבועית עם נעלם אחד, ולכל פתרון שלה מוצאים את ה-y המתאים. בגרף אלה נקודות החיתוך של ישר עם פרבולה, ולכן יכולות להיות שתי נקודות, נקודה אחת או אף נקודה.

בבעיה מילולית שמובילה למשוואה ריבועית מתקבלים לעיתים קרובות שני פתרונות, ורק אחד מהם מתאים לסיפור. אורך של צלע, מספר של פריטים וגיל אינם יכולים להיות שליליים. פותרים את המשוואה עד הסוף, ורק אז פוסלים את הפתרון שלא מתאים וכותבים למה.

דוגמאות פתורות, שלב אחר שלב

דוגמה 1: משוואה בלי איבר עם x

פתרו: 2x² − 50 = 0
  1. מבודדים את x²: 2x² = 50, ולכן x² = 25.
  2. מוציאים שורש. יש שני מספרים שהריבוע שלהם 25: x = 5 או x = −5.
  3. בדיקה: 2 × 25 − 50 = 0 בשני המקרים, כי גם (−5)² = 25.

תשובה: x = 5 או x = −5

דוגמה 2: משוואה בלי מספר חופשי

פתרו: x² − 6x = 0
  1. בשני האיברים יש x, ולכן מוציאים אותו כגורם משותף: x(x − 6) = 0.
  2. מכפלה שווה לאפס רק אם אחד הגורמים אפס: x = 0 או x − 6 = 0.
  3. מכאן x = 0 או x = 6.
  4. בדיקה עבור 6: 36 − 36 = 0.

תשובה: x = 0 או x = 6

דוגמה 3: פירוק טרינום

פתרו: x² + 7x + 12 = 0
  1. מחפשים שני מספרים שמכפלתם 12 וסכומם 7. המספרים הם 3 ו-4.
  2. מפרקים: (x + 3)(x + 4) = 0.
  3. x + 3 = 0 או x + 4 = 0, ולכן x = −3 או x = −4.
  4. בדיקה עבור −3: 9 − 21 + 12 = 0. בדיקה עבור −4: 16 − 28 + 12 = 0.

תשובה: x = −3 או x = −4

דוגמה 4: נוסחת השורשים

פתרו: 2x² − 5x − 3 = 0
  1. מזהים את המקדמים: a = 2, b = −5, c = −3.
  2. מחשבים את הדיסקרימיננטה: Δ = (−5)² − 4 × 2 × (−3) = 25 + 24 = 49.
  3. מציבים בנוסחה. שימו לב ש-−b = 5: x = (5 ± 7) / 4.
  4. עם פלוס: x = 12/4 = 3. עם מינוס: x = −2/4 = −0.5.
  5. בדיקה עבור 3: 18 − 15 − 3 = 0. בדיקה עבור −0.5: 0.5 + 2.5 − 3 = 0.

תשובה: x = 3 או x = −0.5

דוגמה 5: משוואה שצריך לסדר לפני שפותרים

פתרו: (x − 2)² = 2x − 1
  1. פותחים את הריבוע לפי נוסחת הכפל המקוצר: x² − 4x + 4 = 2x − 1.
  2. מעבירים הכול לאגף שמאל: x² − 6x + 5 = 0.
  3. מחפשים שני מספרים שמכפלתם 5 וסכומם −6: אלה −1 ו-−5. מפרקים: (x − 1)(x − 5) = 0.
  4. x = 1 או x = 5.
  5. בדיקה עבור 1: (−1)² = 1 וגם 2 − 1 = 1. בדיקה עבור 5: 3² = 9 וגם 10 − 1 = 9.

תשובה: x = 1 או x = 5

דוגמה 6: משוואה רציונלית עם פתרון שנפסל

פתרו: x²/(x − 2) = 4/(x − 2)
  1. תחום ההצבה: המכנה x − 2 לא יכול להיות אפס, ולכן x ≠ 2.
  2. כופלים את שני האגפים ב-x − 2: x² = 4.
  3. מוציאים שורש: x = 2 או x = −2.
  4. הפתרון x = 2 נמצא מחוץ לתחום ההצבה, כי הוא מאפס את המכנה. פוסלים אותו.
  5. בדיקה עבור −2: אגף שמאל 4/(−4) = −1, אגף ימין 4/(−4) = −1.

תשובה: x = −2 בלבד

תרגילים לתרגול עצמי

16 תרגילים, מהקל לקשה. פתרו על דף, ורק אחר כך עברו לתשובות שבסוף הדף.

  1. תרגיל 1

    x² − 81 = 0
  2. תרגיל 2

    3x² = 48
  3. תרגיל 3

    x² + 5x = 0
  4. תרגיל 4

    x² − 8x + 15 = 0
  5. תרגיל 5

    x² + 2x − 24 = 0
  6. תרגיל 6

    x² − 10x + 25 = 0
  7. תרגיל 7

    x² + 4x + 9 = 0
  8. תרגיל 8

    3x² + 5x − 2 = 0
  9. תרגיל 9

    2x² − 7x + 3 = 0
  10. תרגיל 10

    x(x + 3) = 10
  11. תרגיל 11

    (x + 1)² = 3x + 7
  12. תרגיל 12

    (x − 3)(x + 3) = 8x
  13. תרגיל 13

    12/x = x − 4
  14. תרגיל 14

    (x² − 3x)/(x − 3) = 5
  15. תרגיל 15

    פתרו את המערכת:y = x + 2y = x²
  16. תרגיל 16

    המכפלה של שני מספרים חיוביים עוקבים היא 132. מהם המספרים? כתבו משוואה ופתרו.

טעויות נפוצות, ואיך מתקנים אותן

מחלקים את המשוואה ב-x ומאבדים פתרון

הטעות: במשוואה x² = 5x מחלקים את שני האגפים ב-x ומקבלים רק x = 5.

התיקון: מעבירים לאגף אחד ומוציאים גורם משותף: x² − 5x = 0, x(x − 5) = 0. הפתרונות: x = 0 או x = 5.

שוכחים את השורש השלילי

הטעות: מ-x² = 36 כותבים רק x = 6.

התיקון: גם (−6)² = 36, ולכן x = 6 או x = −6.

משתמשים בכלל המכפלה כשהאגף השני אינו אפס

הטעות: במשוואה (x − 2)(x + 1) = 4 כותבים x − 2 = 4 או x + 1 = 4.

התיקון: הכלל נכון רק כשהמכפלה שווה לאפס. פותחים ומעבירים: x² − x − 2 = 4, x² − x − 6 = 0, (x − 3)(x + 2) = 0. הפתרונות: x = 3 או x = −2. בדיקה עבור 3: 1 × 4 = 4.

טועים בסימן של b בנוסחת השורשים

הטעות: במשוואה x² − 5x + 6 = 0 כותבים x = (−5 ± 1) / 2 ומקבלים −2 ו-−3.

התיקון: כאן b = −5, ולכן −b = 5: x = (5 ± 1) / 2. הפתרונות: x = 3 או x = 2. בדיקה עבור 2: 4 − 10 + 6 = 0.

לא פוסלים פתרון שמאפס מכנה

הטעות: במשוואה x²/(x − 1) = 1/(x − 1) מקבלים x² = 1 וכותבים x = 1 או x = −1.

התיקון: תחום ההצבה הוא x ≠ 1, ולכן x = 1 נפסל. הפתרון היחיד: x = −1. בדיקה: 1/(−2) = 1/(−2).

שאלות נפוצות

מה לומדים במשוואות בכיתה ט?

הנושא המרכזי הוא משוואה ריבועית: פתרון בהוצאת שורש, בפירוק לגורמים ובנוסחת השורשים. לומדים גם משוואות רציונליות עם תחום הצבה, מערכת משוואות שאחת מהן ממעלה שנייה, אי-שוויונות ריבועיים, ובעיות מילוליות שמובילות למשוואה ריבועית.

איך פותרים משוואה ריבועית?

מעבירים הכול לאגף אחד, כך שבאגף השני נשאר אפס. אם אין איבר עם x, מבודדים את x בריבוע ומוציאים שורש. אם אפשר לפרק לגורמים, מפרקים ומשווים כל גורם לאפס. בכל מקרה אחר מציבים בנוסחת השורשים.

מתי כדאי לפרק לגורמים ומתי להשתמש בנוסחת השורשים?

פירוק לגורמים מהיר יותר כשהמקדם של x בריבוע הוא 1 והמספרים קטנים, או כשחסר המספר החופשי. נוסחת השורשים עובדת תמיד, ולכן היא הבחירה הבטוחה כשלא רואים פירוק תוך חצי דקה, או כשהמקדמים גדולים.

כמה פתרונות יש למשוואה ריבועית?

זה תלוי בדיסקרימיננטה, שמחושבת כך: b בריבוע פחות 4ac. אם היא חיובית יש שני פתרונות שונים. אם היא אפס יש פתרון אחד. אם היא שלילית אין פתרון, כי אי אפשר להוציא שורש ממספר שלילי.

איך בודקים פתרונות של משוואה ריבועית?

מציבים כל פתרון בנפרד במשוואה המקורית ובודקים ששני האגפים שווים. במשוואה רציונלית בודקים קודם שהפתרון לא מאפס אף מכנה. אפשר להיעזר גם בפותר המשוואות הריבועיות שבאתר, שמציג את הדיסקרימיננטה ואת שלבי הפתרון.

תשובות ודרך פתרון

בדקו את עצמכם רק אחרי שפתרתם. לכל תרגיל מופיעה התשובה הסופית, ואחריה דרך קצרה.

  1. תרגיל 1: x = 9 או x = −9

    x² = 81, ומוציאים שורש עם שני הסימנים.
  2. תרגיל 2: x = 4 או x = −4

    מחלקים ב-3: x² = 16, ומוציאים שורש.
  3. תרגיל 3: x = 0 או x = −5

    מוציאים גורם משותף: x(x + 5) = 0. אחד הגורמים שווה לאפס.
  4. תרגיל 4: x = 3 או x = 5

    שני מספרים שמכפלתם 15 וסכומם −8 הם −3 ו-−5: (x − 3)(x − 5) = 0.
  5. תרגיל 5: x = 4 או x = −6

    שני מספרים שמכפלתם −24 וסכומם 2 הם 6 ו-−4: (x + 6)(x − 4) = 0.
  6. תרגיל 6: x = 5, פתרון אחד

    זה ריבוע שלם: (x − 5)² = 0. הדיסקרימיננטה היא 100 − 100 = 0, ולכן יש פתרון אחד.
  7. תרגיל 7: אין פתרון

    Δ = 4² − 4 × 1 × 9 = 16 − 36 = −20. הדיסקרימיננטה שלילית, ולכן אין פתרון.
  8. תרגיל 8: x = 1/3 או x = −2

    Δ = 25 + 24 = 49. x = (−5 ± 7) / 6, כלומר 2/6 = 1/3 או −12/6 = −2. בדיקה עבור −2: 12 − 10 − 2 = 0.
  9. תרגיל 9: x = 3 או x = 0.5

    Δ = 49 − 24 = 25. x = (7 ± 5) / 4, כלומר 12/4 = 3 או 2/4 = 0.5. בדיקה עבור 3: 18 − 21 + 3 = 0.
  10. תרגיל 10: x = 2 או x = −5

    פותחים ומעבירים: x² + 3x − 10 = 0. מפרקים: (x + 5)(x − 2) = 0. בדיקה עבור 2: 2 × 5 = 10.
  11. תרגיל 11: x = 3 או x = −2

    פותחים: x² + 2x + 1 = 3x + 7. מעבירים: x² − x − 6 = 0, (x − 3)(x + 2) = 0. בדיקה עבור 3: 16 = 16.
  12. תרגיל 12: x = 9 או x = −1

    לפי נוסחת הכפל המקוצר: x² − 9 = 8x. מעבירים: x² − 8x − 9 = 0, (x − 9)(x + 1) = 0. בדיקה עבור 9: 6 × 12 = 72.
  13. תרגיל 13: x = 6 או x = −2

    תחום ההצבה: x ≠ 0. כופלים ב-x: 12 = x² − 4x, x² − 4x − 12 = 0, (x − 6)(x + 2) = 0. שני הפתרונות בתחום. בדיקה עבור 6: 2 = 2.
  14. תרגיל 14: x = 5 בלבד

    תחום ההצבה: x ≠ 3. כופלים במכנה: x² − 3x = 5x − 15, x² − 8x + 15 = 0, (x − 3)(x − 5) = 0. הפתרון 3 נפסל. בדיקה עבור 5: 10/2 = 5.
  15. תרגיל 15: x = 2, y = 4 או x = −1, y = 1

    משווים בין שני הביטויים של y: x² = x + 2, x² − x − 2 = 0, (x − 2)(x + 1) = 0. לכל x מוצאים את y מהמשוואה הראשונה: 2 + 2 = 4 ו-−1 + 2 = 1.
  16. תרגיל 16: 11 ו-12

    מסמנים את הקטן ב-x: x(x + 1) = 132, x² + x − 132 = 0, (x + 12)(x − 11) = 0. הפתרון −12 נפסל כי המספרים חיוביים. נשאר x = 11, והמספר העוקב הוא 12.

להמשך

כל נושאי הלימוד במתמטיקה בכיתה ט

מבחן במתמטיקה לכיתה ט עם תשובות

תרגול לפי נושא, עם משוב על כל שלב

פותר משוואה ריבועית, עם דיסקרימיננטה ושלבי פתרון

נוסחאות הכפל המקוצר

משוואות בכיתות אחרות: כיתה ז · כיתה ח

וואטסאפ