איך לפתור משוואה ממעלה ראשונה

מה משוואה בכלל אומרת. סימן השוויון הוא הבטחה ששני האגפים שווים. כל פעולה שעושים לאגף אחד חייבת להיעשות גם לשני, אחרת ההבטחה נשברת. זה הכלל היחיד — כל השאר הוא יישום שלו.

שלב 1: לפתוח סוגריים. כל איבר בסוגריים מוכפל במה שמחוץ להם. 3(x + 4) הוא 3x + 12, לא 3x + 4. כשלפני הסוגריים יש מינוס, הוא מתהפך על כל מה שבפנים: −(x − 5) הוא −x + 5.

שלב 2: לאסוף. כל האיברים עם x לאגף אחד, כל המספרים לשני. "העברת אגף" היא קיצור דיבורי לחיסור של אותו איבר משני האגפים — ולכן הסימן מתהפך.

שלב 3: לחלק במקדם. אם נשאר 4x = 20, מחלקים את שני האגפים ב-4. אם המקדם שלילי, המנה שלילית — וזו נקודה שנופלים בה הרבה.

איפה באמת טועים. שלושה מקומות, כמעט תמיד: פתיחת סוגריים אחרי מינוס, שכחה להכפיל את כל האיברים, וסימן שלא התהפך בהעברת אגף. אם תרגיל יוצא שגוי, כדאי לבדוק את שלושת אלה לפני שמחפשים במקום אחר.

משוואה עם שברים. מכפילים את כל המשוואה במכנה המשותף, ואז אין שברים בכלל. זה כמעט תמיד מהיר יותר מלעבוד עם השברים.

איך מתרגלים נכון. לא לפתור עשר משוואות דומות. לפתור חמש ולהציב כל אחת חזרה. ההצבה היא שמלמדת, כי היא מראה מיד איפה השתבש.