דילוג לתוכן הראשי
🎉 מבצע השקה: חודש ראשון ב-₪9

נגזרת של מנה

כיתות י״א–י״ב, 4 ו-5 יחידות

בקצרה

נגזרת של מנה מחשבים כך: נגזרת המונה כפול המכנה, פחות המונה כפול נגזרת המכנה, וכל זה חלקי המכנה בריבוע. הסדר במונה קובע את הסימן, ואת המכנה משאירים בריבוע בלי לפתוח אותו.

בדף הזה: כלל המנה, איך מסדרים את העבודה כדי לא לטעות בסימן, ושימוש בנגזרת למציאת שיפוע משיק ונקודות קיצון של פונקציה רציונלית. שש דוגמאות פתורות, 12 תרגילים ותשובות.

הנוסחה

כשפונקציה היא מנה של שתי פונקציות, f(x) = u/v, אי אפשר לגזור את המונה ואת המכנה בנפרד ולחלק. הכלל הוא: f′(x) = (u′v − uv′) / v².

במילים: נגזרת המונה כפול המכנה, פחות המונה כפול נגזרת המכנה, וכל זה חלקי המכנה בריבוע.

לפני שגוזרים כותבים בצד ארבעה דברים: u, v, u′ ו-v′. אחר כך מציבים בנוסחה, כשכל ביטוי נמצא בסוגריים. רוב הטעויות בכלל המנה קורות כשמדלגים על השלב הזה.

מה עושים אחרי ההצבה

את המונה פותחים ומכנסים. את המכנה משאירים כריבוע, בלי לפתוח: הוא תמיד חיובי בתחום ההגדרה, ולכן הסימן של הנגזרת נקבע רק לפי המונה. זה חוסך הרבה עבודה בחקירת פונקציה.

כדי למצוא נקודות חשודות לקיצון משווים את הנגזרת לאפס. שבר שווה לאפס כשהמונה שלו אפס והמכנה אינו אפס, ולכן פותרים רק את המשוואה "המונה שווה אפס", ופוסלים פתרונות שמחוץ לתחום ההגדרה.

מתי לא צריך את כלל המנה

כשהמכנה הוא מספר, הוא רק מקדם: הנגזרת של x³/6 היא 3x²/6 = x²/2. כשהמונה מתחלק במכנה, מפשטים קודם: (x² + 3x)/x = x + 3 עבור x שונה מאפס, והנגזרת היא 1. כלל המנה נדרש כשבמכנה יש ביטוי עם x שאי אפשר לצמצם.

למה אי אפשר פשוט לחלק את הנגזרות

אפשר לבדוק את זה על פונקציה שכבר יודעים לגזור. הפונקציה f(x) = x²/x שווה ל-x לכל x שונה מאפס, ולכן הנגזרת שלה היא 1. אילו היה מותר לגזור מונה ומכנה בנפרד, היינו מקבלים 2x/1 = 2x, וזו תשובה שגויה.

כלל המנה נותן את התשובה הנכונה: (2x × x − x² × 1)/x² = x²/x² = 1. הסיבה לכך שהכלל מסובך יותר היא שגם המונה וגם המכנה משתנים כש-x משתנה, והשינוי של המנה תלוי בשניהם יחד.

איפה כלל המנה מופיע בחקירת פונקציה

בחקירה של פונקציה רציונלית כלל המנה הוא רק שלב אחד, ולכן כדאי לדעת מה בא לפניו ומה אחריו. לפני הגזירה מוצאים תחום הגדרה, כלומר איפה המכנה מתאפס. אחרי הגזירה משווים את המונה של הנגזרת לאפס, פוסלים פתרונות שמחוץ לתחום, ובונים טבלת סימנים.

בטבלת הסימנים מסמנים גם את הנקודות שבהן הפונקציה אינה מוגדרת, ולא רק את הנקודות שבהן הנגזרת מתאפסת. הנגזרת יכולה להחליף סימן משני הצדדים של אסימפטוטה אנכית, ולכן בודקים נקודה בכל תחום בנפרד. תחומי העלייה הם התחומים שבהם המונה של הנגזרת חיובי, ותחומי הירידה הם התחומים שבהם הוא שלילי.

כדי למצוא משוואת משיק בנקודה, מחשבים שני מספרים: ערך הפונקציה בנקודה, שנותן את נקודת ההשקה, וערך הנגזרת בנקודה, שנותן את השיפוע. מציבים אותם במשוואת ישר לפי שיפוע ונקודה.

אחרי הגזירה: מפשטים ובודקים

נגזרת שמתקבלת מכלל המנה נראית לעיתים קרובות מסורבלת, ושני צעדים מסדרים אותה. מכנסים את המונה עד שנשאר פולינום קצר, ואם אפשר, מוציאים ממנו גורם משותף. במונה x² − 2x כותבים x(x − 2), ורואים מיד שהוא מתאפס ב-0 וב-2.

בדיקה מהירה לנגזרת: בוחרים ערך של x, מחשבים את הפונקציה בו ובערך קרוב אליו, ורואים אם הפונקציה עלתה או ירדה. אם הפונקציה עלתה והנגזרת שקיבלתם שלילית באותו מקום, כנראה שהסדר במונה התהפך. זו הטעות הנפוצה ביותר בכלל המנה, והבדיקה הזאת תופסת אותה.

דוגמאות פתורות, שלב אחר שלב

דוגמה 1: מנה של שני ביטויים קוויים

גזרו: f(x) = (3x − 2)/(x + 4)
  1. רושמים: u = 3x − 2, u′ = 3, v = x + 4, v′ = 1.
  2. מציבים בנוסחה: f′(x) = (3(x + 4) − (3x − 2) × 1) / (x + 4)².
  3. פותחים את המונה: 3x + 12 − 3x + 2 = 14.
  4. ה-x התבטל, ונשאר מספר.

תשובה: f′(x) = 14/(x + 4)²

דוגמה 2: מונה ריבועי

גזרו: f(x) = x²/(x − 1)
  1. רושמים: u = x², u′ = 2x, v = x − 1, v′ = 1.
  2. מציבים: f′(x) = (2x(x − 1) − x² × 1) / (x − 1)².
  3. פותחים את המונה: 2x² − 2x − x² = x² − 2x.

תשובה: f′(x) = (x² − 2x)/(x − 1)²

דוגמה 3: נקודות קיצון של פונקציה רציונלית

מצאו את נקודות הקיצון של f(x) = x²/(x − 1), וקבעו את סוגן.
  1. תחום ההגדרה: x ≠ 1. מהדוגמה הקודמת: f′(x) = (x² − 2x)/(x − 1)².
  2. משווים את המונה לאפס: x² − 2x = 0, x(x − 2) = 0, ולכן x = 0 או x = 2. שניהם בתחום.
  3. המכנה חיובי, ולכן בודקים רק את סימן המונה. עבור x = −1 המונה הוא 3, חיובי. עבור x = 0.5 הוא −0.75, שלילי. עבור x = 1.5 הוא −0.75, שלילי. עבור x = 3 הוא 3, חיובי.
  4. ב-x = 0 הנגזרת עוברת מחיובית לשלילית: מקסימום. ב-x = 2 היא עוברת משלילית לחיובית: מינימום.
  5. ערכי הפונקציה: f(0) = 0, f(2) = 4/1 = 4.

תשובה: מקסימום ב-(0, 0) ומינימום ב-(2, 4).

דוגמה 4: מכנה שהוא איבר יחיד

גזרו: f(x) = (x² + 3)/(2x)
  1. רושמים: u = x² + 3, u′ = 2x, v = 2x, v′ = 2.
  2. מציבים: f′(x) = (2x × 2x − (x² + 3) × 2) / (2x)².
  3. פותחים: 4x² − 2x² − 6 = 2x² − 6. המכנה: (2x)² = 4x².
  4. מצמצמים ב-2: (2x² − 6)/(4x²) = (x² − 3)/(2x²).

תשובה: f′(x) = (x² − 3)/(2x²)

דוגמה 5: שיפוע משיק

מצאו את שיפוע המשיק לגרף של f(x) = (x + 1)/(x² + 1) בנקודה שבה x = 1.
  1. רושמים: u = x + 1, u′ = 1, v = x² + 1, v′ = 2x.
  2. מציבים: f′(x) = (1 × (x² + 1) − (x + 1) × 2x) / (x² + 1)².
  3. פותחים את המונה: x² + 1 − 2x² − 2x = −x² − 2x + 1.
  4. מציבים x = 1: המונה −1 − 2 + 1 = −2, והמכנה (1 + 1)² = 4.
  5. השיפוע: −2/4 = −0.5.

תשובה: שיפוע המשיק הוא −0.5.

דוגמה 6: מונה קבוע

גזרו: f(x) = 5/(x² + 1)
  1. רושמים: u = 5, u′ = 0, v = x² + 1, v′ = 2x.
  2. מציבים: f′(x) = (0 × (x² + 1) − 5 × 2x) / (x² + 1)².
  3. האיבר הראשון במונה מתאפס, ונשאר −10x.

תשובה: f′(x) = −10x/(x² + 1)²

תרגילים לתרגול עצמי

14 תרגילים, מהקל לקשה. פתרו על דף, ורק אחר כך עברו לתשובות שבסוף הדף.

  1. תרגיל 1

    גזרו: f(x) = (x + 2)/(x − 1)
  2. תרגיל 2

    גזרו: f(x) = (2x − 5)/(x + 3)
  3. תרגיל 3

    גזרו: f(x) = x/(x + 1)
  4. תרגיל 4

    גזרו: f(x) = 4x/(2x − 1)
  5. תרגיל 5

    גזרו: f(x) = x²/(x + 2)
  6. תרגיל 6

    גזרו: f(x) = (x² + 1)/x
  7. תרגיל 7

    גזרו: f(x) = (x² − 4)/(x² + 4)
  8. תרגיל 8

    גזרו: f(x) = 3/(x − 2)
  9. תרגיל 9

    גזרו: f(x) = 6/(x² + 3)
  10. תרגיל 10

    מצאו את שיפוע המשיק לגרף של f(x) = (2x + 1)/(x − 1) בנקודה שבה x = 2.
  11. תרגיל 11

    עבור אילו ערכים של x הנגזרת של f(x) = (x² + 4)/x מתאפסת?
  12. תרגיל 12

    מצאו את נקודות הקיצון של f(x) = x/(x² + 9), וקבעו את סוגן.
  13. תרגיל 13

    מצאו את משוואת המשיק לגרף של f(x) = x/(x + 1) בנקודה שבה x = 1.
  14. תרגיל 14

    באילו תחומים הפונקציה f(x) = (x² + 4)/x עולה?

טעויות נפוצות, ואיך מתקנים אותן

גוזרים את המונה ואת המכנה בנפרד

הטעות: עבור f(x) = x²/(x − 1) כותבים f′(x) = 2x/1 = 2x.

התיקון: נגזרת של מנה אינה מנת הנגזרות. לפי הכלל: f′(x) = (2x(x − 1) − x²)/(x − 1)² = (x² − 2x)/(x − 1)².

הופכים את הסדר במונה

הטעות: עבור f(x) = (3x − 2)/(x + 4) כותבים במונה (3x − 2) × 1 − 3(x + 4) = −14.

התיקון: הסדר הוא נגזרת המונה כפול המכנה, ורק אז פחות המונה כפול נגזרת המכנה: 3(x + 4) − (3x − 2) = 14. היפוך הסדר הופך את הסימן של כל הנגזרת.

שוכחים את הסוגריים סביב המונה המקורי

הטעות: באותה פונקציה כותבים 3(x + 4) − 3x − 2 = 10.

התיקון: המינוס חל על כל הביטוי 3x − 2: 3x + 12 − 3x + 2 = 14.

שוכחים להעלות את המכנה בריבוע

הטעות: כותבים f′(x) = 14/(x + 4).

התיקון: המכנה של הנגזרת הוא תמיד המכנה המקורי בריבוע: 14/(x + 4)².

מצמצמים מחוברים

הטעות: בנגזרת (x² − 2x)/(x − 1)² "מצמצמים" את x² עם הריבוע שבמכנה.

התיקון: מצמצמים רק גורמים של כל המונה עם גורמים של כל המכנה. כאן המונה הוא x(x − 2) והמכנה (x − 1)(x − 1), ואין גורם משותף. הנגזרת נשארת כמו שהיא.

נתקעתם בתרגיל? שאלו את נועה

שאלות נפוצות

מה הנוסחה של נגזרת של מנה?

אם f(x) = u/v, אז הנגזרת היא (u′v − uv′) חלקי v בריבוע. במילים: נגזרת המונה כפול המכנה, פחות המונה כפול נגזרת המכנה, חלקי המכנה בריבוע.

איך זוכרים את הסדר בכלל המנה?

מתחילים תמיד מהמונה: קודם גוזרים אותו. המשפט "נגזרת המונה כפול המכנה, פחות המונה כפול נגזרת המכנה" נפתח במילה נגזרת ובמונה. דרך נוספת: כותבים בצד את u, v ואת שתי הנגזרות, ומעתיקים לנוסחה בלי לחשב בראש.

האם צריך לפתוח את הסוגריים במכנה של הנגזרת?

לא, ועדיף שלא. מכנה שכתוב כריבוע הוא חיובי בכל תחום ההגדרה, ולכן כדי לקבוע את סימן הנגזרת מספיק לבדוק את המונה. פתיחת הסוגריים רק מסתירה את העובדה הזאת ומוסיפה מקום לטעויות.

מתי אפשר לגזור מנה בלי כלל המנה?

כשהמכנה הוא מספר קבוע, הוא מקדם והוא נשאר כמו שהוא. כשהמונה מתחלק במכנה, מחלקים קודם ואז גוזרים. בשאר המקרים, כשבמכנה יש ביטוי עם x שאי אפשר לצמצם, משתמשים בכלל המנה.

מה תחום ההגדרה של הנגזרת של מנה?

אותו תחום של הפונקציה המקורית: כל הערכים שבהם המכנה שונה מאפס. המכנה של הנגזרת הוא המכנה המקורי בריבוע, והוא מתאפס בדיוק באותם ערכים. לכן פתרון של f′(x) = 0 שמאפס את המכנה נפסל.

תשובות ודרך פתרון

בדקו את עצמכם רק אחרי שפתרתם. לכל תרגיל מופיעה התשובה הסופית, ואחריה דרך קצרה.

  1. תרגיל 1: f′(x) = −3/(x − 1)²

    המונה: 1 × (x − 1) − (x + 2) × 1 = x − 1 − x − 2 = −3.
  2. תרגיל 2: f′(x) = 11/(x + 3)²

    המונה: 2(x + 3) − (2x − 5) = 2x + 6 − 2x + 5 = 11.
  3. תרגיל 3: f′(x) = 1/(x + 1)²

    נגזרת המונה היא 1 וגם נגזרת המכנה היא 1. המונה של הנגזרת: 1 × (x + 1) − x × 1 = 1. ה-x מתבטל, ונשאר מספר קבוע.
  4. תרגיל 4: f′(x) = −4/(2x − 1)²

    המונה: 4(2x − 1) − 4x × 2 = 8x − 4 − 8x = −4.
  5. תרגיל 5: f′(x) = (x² + 4x)/(x + 2)²

    המונה: 2x(x + 2) − x² = 2x² + 4x − x² = x² + 4x.
  6. תרגיל 6: f′(x) = (x² − 1)/x²

    המונה: 2x × x − (x² + 1) × 1 = 2x² − x² − 1 = x² − 1.
  7. תרגיל 7: f′(x) = 16x/(x² + 4)²

    המונה: 2x(x² + 4) − (x² − 4) × 2x = 2x³ + 8x − 2x³ + 8x = 16x.
  8. תרגיל 8: f′(x) = −3/(x − 2)²

    המונה הוא מספר קבוע, ולכן הנגזרת שלו אפס והאיבר הראשון בנוסחה נעלם. נשאר רק האיבר השני, המונה כפול נגזרת המכנה, עם סימן מינוס: −3 × 1.
  9. תרגיל 9: f′(x) = −12x/(x² + 3)²

    נגזרת המונה היא אפס, ונגזרת המכנה היא 2x. המונה של הנגזרת: 0 − 6 × 2x = −12x. הנגזרת מתאפסת רק ב-x = 0.
  10. תרגיל 10: −3

    המונה של הנגזרת: 2(x − 1) − (2x + 1) = −3, ולכן f′(x) = −3/(x − 1)². עבור x = 2 המכנה הוא 1.
  11. תרגיל 11: x = 2 או x = −2

    המונה של הנגזרת: 2x × x − (x² + 4) = x² − 4. x² − 4 = 0 נותן x = 2 או x = −2, ושניהם בתחום, כי x ≠ 0.
  12. תרגיל 12: מקסימום ב-(3, 1/6) ומינימום ב-(−3, −1/6)

    המונה של הנגזרת: 1 × (x² + 9) − x × 2x = 9 − x². הוא מתאפס ב-x = 3 וב-x = −3. בין שני הערכים המונה חיובי, ומחוץ להם שלילי, ולכן ב-−3 יש מינימום וב-3 מקסימום. f(3) = 3/18 = 1/6.
  13. תרגיל 13: y = 0.25x + 0.25

    נקודת ההשקה: f(1) = 1/2. הנגזרת: f′(x) = 1/(x + 1)², ולכן השיפוע הוא f′(1) = 1/4. משוואת הישר: y − 0.5 = 0.25(x − 1), כלומר y = 0.25x + 0.25.
  14. תרגיל 14: כאשר x > 2 או x < −2

    הנגזרת היא (x² − 4)/x². המכנה חיובי, ולכן הנגזרת חיובית כשהמונה חיובי: x² > 4. בתחום שבין −2 ל-2 הפונקציה יורדת, חוץ מ-x = 0, שבו היא אינה מוגדרת.

רוצים לתרגל את זה עכשיו?

שיעור מודרך בנושא, עם הסבר, דוגמה ותרגול לפי הרמה שלכם.

לשיעור מודרך ←
וואטסאפ