דילוג לתוכן הראשי
🎉 מבצע השקה: חודש ראשון ב-₪9

טריגונומטריה במרחב

כיתה י״ב

בקצרה

בטריגונומטריה במרחב מחשבים אורכים וזוויות בגופים כמו תיבה ופירמידה. השיטה היא תמיד אותה שיטה: מוצאים בתוך הגוף משולש ישר זווית שמכיל את מה שמחפשים, משרטטים אותו בנפרד במישור, ופותרים אותו עם משפט פיתגורס ועם סינוס, קוסינוס וטנגנס.

בדף הזה: איך מגדירים זווית בין ישר למישור וזווית בין שני מישורים, ואיך מוצאים את המשולש הנכון בתיבה ובפירמידה ישרה. חמש דוגמאות פתורות, 12 תרגילים ותשובות. הזוויות במעלות, מעוגלות לשתי ספרות אחרי הנקודה.

השיטה: משולש ישר זווית בתוך הגוף

בשרטוט של גוף תלת-ממדי הזוויות מעוותות, ואי אפשר לסמוך על מה שרואים. לכן בכל שאלה עושים שלושה דברים. מזהים את שלוש הנקודות שיוצרות משולש ישר זווית. משרטטים את המשולש הזה בנפרד, שטוח, וכותבים עליו את האורכים הידועים. פותרים אותו כמו כל משולש ישר זווית במישור.

בתיבה, כל מקצוע שעומד על הבסיס מאונך לכל ישר בבסיס שעובר דרך הנקודה שבה הוא נוגע. בפירמידה ישרה הגובה יורד מהקודקוד אל מרכז הבסיס, והוא מאונך לכל ישר בבסיס שעובר דרך המרכז. שתי העובדות האלה נותנות את הזווית הישרה כמעט בכל שאלה.

זווית בין ישר למישור

הזווית בין ישר למישור היא הזווית שבין הישר לבין ההיטל שלו על המישור. ההיטל הוא "הצל" של הישר: מורידים אנך מקצה הישר אל המישור, ומחברים את רגל האנך אל הנקודה שבה הישר פוגש את המישור.

בתיבה, ההיטל של אלכסון התיבה על הבסיס הוא אלכסון הבסיס. בפירמידה ישרה שבסיסה ריבוע, ההיטל של מקצוע צדדי על הבסיס הוא חצי מאלכסון הבסיס.

זווית בין שני מישורים

הזווית בין שני מישורים נמדדת בין שני ישרים, אחד בכל מישור, ששניהם מאונכים לישר החיתוך של המישורים באותה נקודה.

בפירמידה ישרה שבסיסה ריבוע, הזווית בין פאה צדדית לבסיס נמדדת באמצע צלע הבסיס. ישר אחד הוא הגובה של הפאה הצדדית, מהקודקוד אל אמצע הצלע. הישר השני מחבר את אמצע הצלע עם מרכז הבסיס, ואורכו חצי מצלע הבסיס.

דוגמאות פתורות, שלב אחר שלב

דוגמה 1: אלכסון של תיבה והזווית שלו עם הבסיס

מידות הבסיס של תיבה הן 6 ס"מ ו-8 ס"מ, וגובה התיבה 10 ס"מ. מה אורך אלכסון התיבה, ומה הזווית שבינו לבין הבסיס?
  1. אלכסון הבסיס, לפי משפט פיתגורס: √(6² + 8²) = √100 = 10 ס"מ.
  2. המשולש: אלכסון הבסיס, המקצוע האנכי ואלכסון התיבה. הזווית הישרה נמצאת בין אלכסון הבסיס למקצוע האנכי.
  3. אלכסון התיבה: √(10² + 10²) = √200 = 14.14 ס"מ.
  4. הזווית עם הבסיס היא בין אלכסון התיבה לאלכסון הבסיס: tan α = 10/10 = 1, ולכן α שווה ל-45°.

תשובה: אלכסון התיבה בערך 14.14 ס"מ, והזווית 45°.

דוגמה 2: אלכסון של קובייה

אורך המקצוע של קובייה הוא 6 ס"מ. מה הזווית שבין אלכסון הקובייה לבין הבסיס?
  1. אלכסון הבסיס: √(6² + 6²) = √72 = 8.485 ס"מ.
  2. במשולש הישר זווית, הניצב שמול הזווית הוא המקצוע האנכי, 6 ס"מ, והניצב שלידה הוא אלכסון הבסיס.
  3. tan α = 6/8.485 = 0.7071, ולכן α בערך 35.26°.
  4. התוצאה לא תלויה באורך המקצוע: בכל קובייה הזווית הזאת זהה.

תשובה: בערך 35.26°.

דוגמה 3: זווית בין פאה צדדית לבסיס בפירמידה

פירמידה ישרה שבסיסה ריבוע: אורך צלע הבסיס 8 ס"מ וגובה הפירמידה 3 ס"מ. מה הזווית שבין פאה צדדית לבסיס, ומה גובה הפאה הצדדית?
  1. המשולש: גובה הפירמידה, הקטע ממרכז הבסיס לאמצע צלע, וגובה הפאה הצדדית.
  2. הקטע ממרכז הבסיס לאמצע הצלע הוא חצי מצלע הבסיס: 8 ÷ 2 = 4 ס"מ.
  3. tan β = 3/4 = 0.75, ולכן β בערך 36.87°.
  4. גובה הפאה הצדדית הוא היתר: √(3² + 4²) = √25 = 5 ס"מ.

תשובה: הזווית בערך 36.87°, וגובה הפאה 5 ס"מ.

דוגמה 4: זווית בין מקצוע צדדי לבסיס באותה פירמידה

באותה פירמידה, צלע בסיס 8 ס"מ וגובה 3 ס"מ, מה הזווית שבין מקצוע צדדי לבסיס, ומה אורך המקצוע הצדדי?
  1. ההיטל של המקצוע הצדדי על הבסיס הוא חצי מאלכסון הבסיס. אלכסון הבסיס: 8 × √2 = 11.314 ס"מ, וחצי ממנו 5.657 ס"מ.
  2. tan γ = 3/5.657 = 0.5303, ולכן γ בערך 27.94°.
  3. המקצוע הצדדי: √(3² + 5.657²) = √41 = 6.403 ס"מ.
  4. הזווית הזאת קטנה מהזווית של הפאה, 36.87°, כי חצי האלכסון ארוך מחצי הצלע.

תשובה: הזווית בערך 27.94°, והמקצוע הצדדי בערך 6.4 ס"מ.

דוגמה 5: מוצאים גובה ונפח לפי זווית

פירמידה ישרה שבסיסה ריבוע: אורך צלע הבסיס 6 ס"מ, והזווית שבין מקצוע צדדי לבסיס היא 60°. מה גובה הפירמידה, ומה הנפח שלה?
  1. חצי מאלכסון הבסיס: 6 × √2 ÷ 2 = 4.243 ס"מ.
  2. במשולש הישר זווית הגובה נמצא מול הזווית, וחצי האלכסון לידה: h = 4.243 × tan 60° = 4.243 × 1.732 = 7.348 ס"מ.
  3. נפח פירמידה הוא שטח הבסיס כפול הגובה חלקי 3: 6 × 6 × 7.348 / 3 = 88.18 סמ"ק.

תשובה: הגובה בערך 7.35 ס"מ, והנפח בערך 88.18 סמ"ק.

תרגילים לתרגול עצמי

12 תרגילים, מהקל לקשה. פתרו על דף, ורק אחר כך עברו לתשובות שבסוף הדף.

  1. תרגיל 1

    מידות הבסיס של תיבה הן 9 ס"מ ו-12 ס"מ, וגובה התיבה 8 ס"מ. מה אורך אלכסון התיבה, ומה הזווית שבינו לבין הבסיס?
  2. תרגיל 2

    אורך המקצוע של קובייה הוא 10 ס"מ. מה אורך אלכסון הקובייה?
  3. תרגיל 3

    מידות הבסיס של תיבה הן 5 ס"מ ו-12 ס"מ. אלכסון התיבה יוצר זווית של 30° עם הבסיס. מה גובה התיבה?
  4. תרגיל 4

    בקובייה, מה הזווית שבין אלכסון הקובייה לבין מקצוע אנכי שיוצא מאותו קודקוד?
  5. תרגיל 5

    פירמידה ישרה שבסיסה ריבוע: צלע הבסיס 12 ס"מ וגובה הפירמידה 8 ס"מ. מה גובה הפאה הצדדית, ומה הזווית שבין פאה צדדית לבסיס?
  6. תרגיל 6

    בפירמידה מהתרגיל הקודם, צלע בסיס 12 ס"מ וגובה 8 ס"מ, מה אורך המקצוע הצדדי, ומה הזווית שבינו לבין הבסיס?
  7. תרגיל 7

    באותה פירמידה, צלע בסיס 12 ס"מ וגובה פאה צדדית 10 ס"מ, מה שטח המעטפת ומה שטח הפנים הכולל?
  8. תרגיל 8

    פירמידה ישרה שבסיסה ריבוע: צלע הבסיס 10 ס"מ, והזווית שבין פאה צדדית לבסיס היא 60°. מה גובה הפירמידה, ומה הנפח שלה?
  9. תרגיל 9

    פירמידה ישרה שבסיסה ריבוע: צלע הבסיס 10 ס"מ, ואורך המקצוע הצדדי 13 ס"מ. מה גובה הפירמידה, ומה הזווית שבין מקצוע צדדי לבסיס?
  10. תרגיל 10

    רדיוס הבסיס של חרוט ישר הוא 5 ס"מ, וגובה החרוט 12 ס"מ. מה אורך הקו היוצר, ומה הזווית שבינו לבין הבסיס?
  11. תרגיל 11

    רדיוס הבסיס של גליל הוא 3 ס"מ, וגובה הגליל 8 ס"מ. מה אורך הקטע הארוך ביותר שנכנס בגליל, ומה הזווית שבינו לבין הבסיס?
  12. תרגיל 12

    רחבה בצורת מלבן, מידותיה 8 מטר ו-15 מטר. בפינה אחת שלה עומד עמוד אנכי שגובהו 6 מטר. מה המרחק מראש העמוד לפינה הנגדית של הרחבה, ובאיזו זווית רואים מאותה פינה את ראש העמוד?

טעויות נפוצות, ואיך מתקנים אותן

מודדים את הזווית עם הקטע הלא נכון בבסיס

הטעות: בפירמידה עם צלע בסיס 8 ס"מ וגובה 3 ס"מ מחשבים את הזווית בין פאה צדדית לבסיס עם חצי האלכסון: tan β = 3/5.657.

התיקון: חצי האלכסון שייך לזווית של המקצוע הצדדי. לזווית של הפאה משתמשים בקטע ממרכז הבסיס לאמצע הצלע, 4 ס"מ: tan β = 3/4.

מחברים מידות במקום להשתמש במשפט פיתגורס

הטעות: בתיבה שמידותיה 6, 8 ו-10 ס"מ כותבים שאלכסון התיבה הוא 6 + 8 + 10 = 24 ס"מ.

התיקון: משתמשים במשפט פיתגורס פעמיים: √(6² + 8² + 10²) = √200 = 14.14 ס"מ.

משתמשים בגובה הפאה במקום בגובה הפירמידה

הטעות: בפירמידה עם צלע בסיס 12 ס"מ, גובה 8 ס"מ וגובה פאה 10 ס"מ מחשבים נפח: 144 × 10 / 3 = 480 סמ"ק.

התיקון: בנוסחת הנפח מופיע הגובה שמאונך לבסיס, 8 ס"מ: 144 × 8 / 3 = 384 סמ"ק. גובה הפאה משמש רק לחישוב שטח המעטפת.

מודדים את הזווית בשרטוט התלת-ממדי

הטעות: קובעים שזווית מסוימת בשרטוט של תיבה היא ישרה, או חדה, לפי איך שהיא נראית על הדף.

התיקון: שרטוט של גוף מעוות את הזוויות. זווית ישרה קובעים לפי הנימוק, למשל שמקצוע אנכי מאונך לבסיס, ואת המשולש משרטטים מחדש במישור לפני שמחשבים.

נתקעתם בתרגיל? שאלו את נועה

שאלות נפוצות

מה זו טריגונומטריה במרחב?

חישוב של אורכים ושל זוויות בגופים תלת-ממדיים, כמו תיבה, פירמידה, גליל וחרוט. אין בה נוסחאות חדשות: מוצאים בתוך הגוף משולש ישר זווית, ופותרים אותו עם משפט פיתגורס ועם סינוס, קוסינוס וטנגנס. הקושי הוא בזיהוי המשולש, לא בחישוב.

איך מוצאים זווית בין ישר למישור?

מוצאים את ההיטל של הישר על המישור: מורידים אנך מקצה הישר אל המישור, ומחברים את רגל האנך לנקודה שבה הישר פוגש את המישור. הזווית המבוקשת היא בין הישר להיטל שלו. האנך, ההיטל והישר יוצרים משולש ישר זווית.

איך מוצאים זווית בין שני מישורים?

מוצאים את ישר החיתוך של שני המישורים, ובוחרים עליו נקודה. מעבירים דרכה שני ישרים שמאונכים לישר החיתוך, אחד בכל מישור. הזווית בין שני הישרים האלה היא הזווית בין המישורים. בפירמידה ישרה הנקודה הנוחה היא אמצע צלע הבסיס.

איך מחשבים אלכסון של תיבה?

בשני שלבים של משפט פיתגורס. קודם מחשבים את אלכסון הבסיס משתי מידות הבסיס. אחר כך מחשבים את אלכסון התיבה מאלכסון הבסיס ומהגובה. אפשר לקצר: אלכסון התיבה הוא השורש של סכום הריבועים של שלוש המידות.

באיזה מסלול לומדים טריגונומטריה במרחב?

לפי תוכנית הלימודים החדשה, ב-5 יחידות הנושא נלמד בכיתה י״ב כחלק מפרק הווקטורים. ב-4 יחידות הוא ירד מהתוכנית. ב-3 יחידות לומדים בכיתה י״ב גופים במרחב: נפחים, שטח מעטפת ושטח פנים. כדאי לבדוק עם המורה מה נכלל בשאלון שלכם.

תשובות ודרך פתרון

בדקו את עצמכם רק אחרי שפתרתם. לכל תרגיל מופיעה התשובה הסופית, ואחריה דרך קצרה.

  1. תרגיל 1: 17 ס"מ, ובערך 28.07°

    אלכסון הבסיס: √(81 + 144) = 15. אלכסון התיבה: √(15² + 8²) = √289 = 17. tan α = 8/15 = 0.5333.
  2. תרגיל 2: בערך 17.32 ס"מ

    אלכסון הבסיס בריבוע: 100 + 100 = 200. אלכסון הקובייה: √(200 + 100) = √300 = 17.32.
  3. תרגיל 3: בערך 7.51 ס"מ

    אלכסון הבסיס: √(25 + 144) = 13. הגובה נמצא מול הזווית: 13 × tan 30° = 13 × 0.5774 = 7.51.
  4. תרגיל 4: בערך 54.74°

    זו הזווית השנייה באותו משולש ישר זווית שבו הזווית עם הבסיס היא 35.26°: 90 − 35.26 = 54.74.
  5. תרגיל 5: 10 ס"מ, ובערך 53.13°

    חצי צלע: 6. גובה הפאה: √(6² + 8²) = 10. tan β = 8/6 = 1.3333.
  6. תרגיל 6: בערך 11.66 ס"מ, ובערך 43.31°

    חצי אלכסון הבסיס: 12 × √2 ÷ 2 = 8.485. המקצוע: √(8² + 8.485²) = √136 = 11.66. tan γ = 8/8.485 = 0.9428.
  7. תרגיל 7: מעטפת 240 סמ"ר, שטח פנים 384 סמ"ר

    כל פאה היא משולש: 12 × 10 / 2 = 60. ארבע פאות: 240. הבסיס: 12 × 12 = 144. יחד: 240 + 144 = 384.
  8. תרגיל 8: גובה בערך 8.66 ס"מ, נפח בערך 288.7 סמ"ק

    חצי צלע: 5. h = 5 × tan 60° = 5 × 1.732 = 8.66. נפח: 100 × 8.66 / 3 = 288.67.
  9. תרגיל 9: גובה בערך 10.91 ס"מ, זווית בערך 57.05°

    חצי אלכסון הבסיס: 10 × √2 ÷ 2 = 7.071, והריבוע שלו 50. גובה: √(169 − 50) = √119 = 10.91. cos γ = 7.071/13 = 0.5439.
  10. תרגיל 10: 13 ס"מ, ובערך 67.38°

    הקו היוצר: √(5² + 12²) = 13. tan α = 12/5 = 2.4.
  11. תרגיל 11: 10 ס"מ, ובערך 53.13°

    הקטע מחבר נקודה על היקף הבסיס התחתון עם הנקודה שמולה בבסיס העליון. ההיטל שלו הוא הקוטר, 6 ס"מ: √(6² + 8²) = 10. tan α = 8/6 = 1.3333.
  12. תרגיל 12: בערך 18.03 מטר, ובערך 19.44°

    אלכסון הרחבה: √(64 + 225) = 17. המרחק: √(17² + 6²) = √325 = 18.03. tan α = 6/17 = 0.3529.

רוצים לתרגל את זה עכשיו?

שיעור מודרך בנושא, עם הסבר, דוגמה ותרגול לפי הרמה שלכם.

לשיעור מודרך ←
וואטסאפ