סטיית תקן
כיתות י׳–י״ב
בקצרה
סטיית תקן היא מספר שמתאר כמה הנתונים מפוזרים סביב הממוצע. סטיית תקן קטנה אומרת שהנתונים קרובים לממוצע, וסטיית תקן גדולה אומרת שהם רחוקים ממנו. מחשבים אותה בחמישה שלבים: ממוצע, המרחק של כל נתון מהממוצע, העלאה בריבוע, ממוצע של הריבועים, ושורש.
בדף הזה: מה סטיית התקן מודדת, חישוב שלב אחר שלב, חישוב מטבלת שכיחויות, ומה קורה לסטיית התקן כשמשנים את כל הנתונים. חמש דוגמאות פתורות, 15 תרגילים, טעויות נפוצות ותשובות עם דרך.
מה זה סטיית תקן
ממוצע מספר רק חצי מהסיפור. בשתי כיתות יכול להיות אותו ממוצע, 80, כשבכיתה אחת כל הציונים בין 78 ל-82, ובכיתה השנייה חצי מהתלמידים קיבלו 60 וחצי קיבלו 100. הממוצע זהה, אבל הכיתות שונות מאוד. סטיית התקן היא המספר שמבדיל ביניהן.
אפשר לחשוב על סטיית התקן כעל המרחק הטיפוסי של נתון מהממוצע. בכיתה הראשונה הציונים רחוקים מהממוצע בנקודה או שתיים, וסטיית התקן קטנה. בכיתה השנייה כל ציון רחוק מהממוצע ב-20 נקודות, וסטיית התקן היא 20.
סטיית התקן נמדדת באותן יחידות כמו הנתונים: אם הנתונים בסנטימטרים, גם היא בסנטימטרים. היא אף פעם לא שלילית, והיא שווה לאפס רק כשכל הנתונים זהים.
איך מחשבים: חמישה שלבים
שלב ראשון: מחשבים את הממוצע. שלב שני: מחסרים את הממוצע מכל נתון. התוצאות נקראות סטיות, וחלקן שליליות. שלב שלישי: מעלים כל סטייה בריבוע, וכך כל המספרים נעשים חיוביים. שלב רביעי: מחשבים את ממוצע הריבועים, כלומר מחברים אותם ומחלקים במספר הנתונים. המספר שהתקבל נקרא שונות. שלב חמישי: מוציאים שורש ריבועי מהשונות.
למה מעלים בריבוע? כי סכום הסטיות עצמן הוא תמיד אפס: הסטיות החיוביות והשליליות מבטלות זו את זו. ההעלאה בריבוע מונעת את הביטול. השורש שבסוף מחזיר את התוצאה ליחידות המקוריות.
בכתיב מתמטי: S = √(Σ(x − x̄)² / n), כאשר x̄ הוא הממוצע ו-n הוא מספר הנתונים. כדאי לסדר את החישוב בטבלה עם שלוש עמודות: הנתון, הסטייה שלו מהממוצע, והסטייה בריבוע.
סטיית תקן מטבלת שכיחויות
כשהנתונים מסודרים בטבלת שכיחויות, כל ערך מופיע כמה פעמים. מחשבים באותם שלבים, אבל כופלים כל ריבוע של סטייה בשכיחות של הערך, ומחלקים במספר הנתונים הכולל, כלומר בסכום השכיחויות.
הטעות הנפוצה כאן היא לחלק במספר השורות בטבלה. אם בטבלה שלושה ערכים שונים שמופיעים יחד עשר פעמים, מספר הנתונים הוא 10 ולא 3.
מה קורה כשמשנים את כל הנתונים
כשמוסיפים לכל הנתונים אותו מספר, הממוצע גדל במספר הזה, אבל סטיית התקן לא משתנה. כל הנתונים זזו יחד, והמרחקים ביניהם נשארו כמו שהיו. מורה שמוסיף 5 נקודות לכל הכיתה מעלה את הממוצע ב-5, והפיזור נשאר זהה.
כשכופלים את כל הנתונים באותו מספר חיובי, גם הממוצע וגם סטיית התקן מוכפלים בו. אם מכפילים כל נתון פי 2, המרחקים בין הנתונים גדלים פי 2, וכך גם סטיית התקן.
איך קוראים את התוצאה
סטיית תקן לבדה לא אומרת הרבה. היא מקבלת משמעות בהשוואה: בין שתי קבוצות, או ביחס לממוצע. סטיית תקן של 5 נקודות בציוני מבחן היא פיזור קטן. סטיית תקן של 5 ס"מ באורך של ברגים שאמורים להיות זהים היא פיזור עצום.
בשאלות השוואה שואלים בדרך כלל איזו קבוצה אחידה יותר, או הומוגנית יותר. התשובה היא הקבוצה עם סטיית התקן הקטנה יותר. כדאי תמיד להעריך את התוצאה לפני החישוב: אם כל הנתונים נמצאים במרחק של עד 3 מהממוצע, סטיית התקן לא יכולה להיות 7.
כדי לבדוק חישוב ידני אפשר להזין את הנתונים במחשבון הסטטיסטיקה שבאתר, שמציג גם את הדרך. מחשבון מדעי מחשב סטיית תקן במצב הסטטיסטי שלו. בבית הספר משתמשים בנוסחה שמחלקת ב-n, ולכן בוחרים במחשבון את הערך שמסומן σ, ולא את זה שמסומן s.
דוגמאות פתורות, שלב אחר שלב
דוגמה 1: חישוב מלא, שלב אחר שלב
- ממוצע: (7 + 9 + 10 + 11 + 13) ÷ 5 = 50 ÷ 5 = 10.
- הסטיות מהממוצע: −3, −1, 0, 1, 3.
- הריבועים: 9, 1, 0, 1, 9. הסכום שלהם: 20.
- השונות: 20 ÷ 5 = 4.
- סטיית התקן: √4 = 2.
תשובה: סטיית התקן היא 2.
דוגמה 2: שתי קבוצות עם אותו ממוצע
- בשתי הקבוצות הממוצע הוא 80: 320 ÷ 4 = 80.
- בקבוצה א כל ציון רחוק מהממוצע ב-1. הריבועים: 1, 1, 1, 1. השונות: 4 ÷ 4 = 1, וסטיית התקן 1.
- בקבוצה ב כל ציון רחוק מהממוצע ב-10. הריבועים: 100, 100, 100, 100. השונות: 400 ÷ 4 = 100, וסטיית התקן 10.
תשובה: ממוצע 80 בשתיהן. סטיית התקן: 1 בקבוצה א ו-10 בקבוצה ב.
דוגמה 3: טבלת שכיחויות
- ממוצע: (3 × 2 + 4 × 4 + 3 × 6) ÷ 10 = 40 ÷ 10 = 4.
- הסטיות של שלושת הערכים: −2, 0, 2. הריבועים: 4, 0, 4.
- כופלים כל ריבוע בשכיחות ומחברים: 3 × 4 + 4 × 0 + 3 × 4 = 24.
- השונות: 24 ÷ 10 = 2.4.
- סטיית התקן: √2.4 ≈ 1.55.
תשובה: סטיית התקן היא בערך 1.55 ספרים.
דוגמה 4: מוסיפים לכולם, ואחר כך כופלים
- תוספת של 5 נקודות לכולם: הממוצע עולה ל-75. המרחקים בין הציונים לא השתנו, וסטיית התקן נשארת 4.
- כפל ב-1.1: הממוצע היה 70 × 1.1 = 77.
- גם המרחקים מהממוצע היו מוכפלים: 4 × 1.1 = 4.4.
תשובה: אחרי התוספת: ממוצע 75, סטיית תקן 4. בכפל ב-1.1: ממוצע 77, סטיית תקן 4.4.
דוגמה 5: כשהשונות אינה מספר ריבועי
- ממוצע: 24 ÷ 4 = 6.
- הסטיות: −3, −2, 2, 3. הריבועים: 9, 4, 4, 9. הסכום: 26.
- השונות: 26 ÷ 4 = 6.5.
- סטיית התקן: √6.5 ≈ 2.55. התוצאה הגיונית: כל הנתונים רחוקים מהממוצע ב-2 או ב-3.
תשובה: בערך 2.55.
תרגילים לתרגול עצמי
15 תרגילים, מהקל לקשה. פתרו על דף, ורק אחר כך עברו לתשובות שבסוף הדף.
תרגיל 1
חשבו את סטיית התקן של הנתונים: 4, 6, 8.תרגיל 2
חשבו את סטיית התקן של הנתונים: 2, 2, 6, 6.תרגיל 3
מהי סטיית התקן של הנתונים 5, 5, 5, 5, 5? הסבירו בלי לחשב.תרגיל 4
חשבו את סטיית התקן של הנתונים: 1, 2, 3, 4, 5.תרגיל 5
חשבו את סטיית התקן של הנתונים: 10, 12, 14, 16, 18.תרגיל 6
חשבו את סטיית התקן של הנתונים: 12, 15, 15, 18.תרגיל 7
חשבו את סטיית התקן של שני הנתונים: 0 ו-10.תרגיל 8
בבוחן של עשרה תלמידים: שניים קיבלו 6, שישה קיבלו 8 ושניים קיבלו 10. חשבו את הממוצע ואת סטיית התקן.תרגיל 9
בעשר משפחות נבדק מספר המכוניות: בחמש משפחות יש מכונית אחת, ובחמש משפחות יש 3 מכוניות. חשבו את סטיית התקן.תרגיל 10
השונות של קבוצת נתונים היא 49. מהי סטיית התקן? ואם סטיית התקן של קבוצה אחרת היא 1.5, מהי השונות שלה?תרגיל 11
סטיית התקן של המשכורות במפעל היא 800 שקלים, והממוצע 9,000 שקלים. כל העובדים קיבלו תוספת של 300 שקלים. מה הממוצע החדש ומה סטיית התקן החדשה?תרגיל 12
הממוצע של קבוצת מדידות הוא 20 וסטיית התקן היא 3. הכפילו כל מדידה ב-2. מה הממוצע ומה סטיית התקן של המדידות החדשות?תרגיל 13
קבוצה א: 48, 50, 52. קבוצה ב: 30, 50, 70. קבעו בלי לחשב לאיזו קבוצה סטיית תקן גדולה יותר, ואחר כך חשבו את שתיהן.תרגיל 14
הממוצע של שלושת הנתונים 3, 7 ו-x הוא 6. מצאו את x, וחשבו את סטיית התקן.תרגיל 15
חשבו את סטיית התקן של הנתונים: 20, 20, 20, 40.
טעויות נפוצות, ואיך מתקנים אותן
עוצרים בשונות ושוכחים את השורש
הטעות: בנתונים 7, 9, 10, 11, 13 מגיעים לממוצע הריבועים, 4, וכותבים שסטיית התקן היא 4.
התיקון: 4 היא השונות. סטיית התקן היא השורש שלה: √4 = 2. בדיקת היגיון: הנתונים רחוקים מהממוצע ב-0 עד 3, ולכן 4 גדול מדי.
מחברים את הסטיות בלי להעלות בריבוע
הטעות: מחברים −3 + (−1) + 0 + 1 + 3 = 0, ומסיקים שסטיית התקן היא אפס.
התיקון: סכום הסטיות הוא אפס בכל קבוצת נתונים. מעלים כל סטייה בריבוע לפני החיבור: 9 + 1 + 0 + 1 + 9 = 20.
מחלקים במספר השורות בטבלת שכיחויות
הטעות: בטבלה עם הערכים 2, 4, 6 ושכיחויות 3, 4, 3 מחלקים את סכום הריבועים ב-3.
התיקון: מספר הנתונים הוא סכום השכיחויות, 10. וגם כופלים כל ריבוע בשכיחות שלו: (3 × 4 + 4 × 0 + 3 × 4) ÷ 10 = 2.4.
חושבים שתוספת קבועה משנה את הפיזור
הטעות: סטיית התקן 4, המורה הוסיפה 5 נקודות לכולם, וכותבים שסטיית התקן החדשה היא 9.
התיקון: כל הציונים זזו יחד עם הממוצע, והמרחקים מהממוצע לא השתנו. סטיית התקן נשארת 4. רק הממוצע עלה ב-5.
מוציאים שורש מכל ריבוע בנפרד
הטעות: אחרי ההעלאה בריבוע מוציאים שורש מכל מספר, מקבלים שוב 3, 1, 0, 1, 3, ומחשבים ממוצע: 1.6.
התיקון: השורש בא בסוף, אחרי שמחשבים את ממוצע הריבועים: √(20 ÷ 5) = 2. ממוצע המרחקים, 1.6, הוא מדד אחר, ואינו סטיית התקן.
נתקעתם בתרגיל? שאלו את נועה
שאלות נפוצות
מה זה סטיית תקן, במילים פשוטות?
מספר שאומר כמה הנתונים רחוקים מהממוצע, בערך. אם הממוצע בכיתה הוא 80 וסטיית התקן היא 5, רוב הציונים נמצאים בסביבות 75 עד 85. אם סטיית התקן היא 15, הציונים מפוזרים הרבה יותר, ויש גם ציונים נמוכים מאוד וגם גבוהים מאוד.
מה ההבדל בין שונות לסטיית תקן?
השונות היא ממוצע ריבועי המרחקים מהממוצע, וסטיית התקן היא השורש הריבועי של השונות. שתיהן מודדות פיזור, אבל השונות נמדדת ביחידות בריבוע, ולכן קשה לפרש אותה. סטיית התקן נמדדת ביחידות של הנתונים עצמם.
האם סטיית תקן יכולה להיות שלילית או אפס?
שלילית לא. היא שורש של ממוצע של ריבועים, וכל אלה אינם שליליים. אפס כן, אבל רק במקרה אחד: כשכל הנתונים שווים זה לזה. אם קיבלתם בחישוב סטיית תקן שלילית, יש טעות בדרך.
מחלקים ב-n או ב-n פחות 1?
בתוכנית הלימודים בבית הספר מחלקים ב-n, מספר הנתונים. החלוקה ב-n פחות 1 שייכת לסטטיסטיקה של מדגמים, שנלמדת באוניברסיטה. במחשבון מדעי יש שני לחצנים, ולחישוב של בית הספר בוחרים בזה שמסומן σ.
מה נחשב סטיית תקן גדולה?
אין מספר קבוע. הכול תלוי בנתונים וביחידות. סטיית תקן של 10 היא קטנה כשמדובר במשכורות בשקלים, וגדולה מאוד כשמדובר בציונים של בוחן מ-0 עד 10. לכן משווים אותה לממוצע, או לסטיית התקן של קבוצה אחרת מאותו סוג.
תשובות ודרך פתרון
בדקו את עצמכם רק אחרי שפתרתם. לכל תרגיל מופיעה התשובה הסופית, ואחריה דרך קצרה.
תרגיל 1: בערך 1.63
ממוצע 6. ריבועי הסטיות: 4, 0, 4. שונות: 8 ÷ 3 ≈ 2.67. שורש: בערך 1.63.תרגיל 2: 2
ממוצע 4. כל נתון רחוק מהממוצע ב-2, ולכן כל ריבוע הוא 4. שונות 4, ושורש 2.תרגיל 3: 0
כל הנתונים שווים לממוצע, ולכן כל הסטיות הן אפס. אין פיזור בכלל.תרגיל 4: בערך 1.41
ממוצע 3. ריבועי הסטיות: 4, 1, 0, 1, 4. שונות: 10 ÷ 5 = 2. √2 ≈ 1.41.תרגיל 5: בערך 2.83
ממוצע 14. ריבועי הסטיות: 16, 4, 0, 4, 16. שונות: 40 ÷ 5 = 8. √8 ≈ 2.83.תרגיל 6: בערך 2.12
ממוצע 15. ריבועי הסטיות: 9, 0, 0, 9. שונות: 18 ÷ 4 = 4.5. √4.5 ≈ 2.12.תרגיל 7: 5
ממוצע 5. שני הנתונים רחוקים ממנו ב-5, ולכן שני הריבועים הם 25. שונות 25, ושורש 5.תרגיל 8: ממוצע 8, סטיית תקן בערך 1.26
ממוצע: (12 + 48 + 20) ÷ 10 = 8. ריבועי הסטיות כפול השכיחויות: 2 × 4 + 6 × 0 + 2 × 4 = 16. שונות: 1.6. √1.6 ≈ 1.26.תרגיל 9: 1
ממוצע: (5 × 1 + 5 × 3) ÷ 10 = 2. כל ערך רחוק מהממוצע ב-1, ולכן כל הריבועים הם 1, השונות 1 וסטיית התקן 1.תרגיל 10: 7, ו-2.25
√49 = 7. בכיוון ההפוך מעלים בריבוע: 1.5² = 2.25.תרגיל 11: ממוצע 9,300 שקלים, סטיית תקן 800 שקלים
תוספת קבועה מזיזה את כל הנתונים יחד. הממוצע עולה ב-300, והפיזור לא משתנה.תרגיל 12: ממוצע 40, סטיית תקן 6
כפל של כל הנתונים במספר חיובי מכפיל בו גם את הממוצע וגם את סטיית התקן: 20 × 2 = 40, 3 × 2 = 6.תרגיל 13: לקבוצה ב. בערך 1.63 לעומת בערך 16.33
בשתיהן הממוצע 50, אבל בקבוצה ב הנתונים רחוקים ממנו פי 10. קבוצה א: שונות 8 ÷ 3, שורש 1.63. קבוצה ב: שונות 800 ÷ 3, שורש 16.33.תרגיל 14: x = 8, וסטיית התקן בערך 2.16
סכום הנתונים: 3 × 6 = 18, ולכן x = 18 − 10 = 8. ריבועי הסטיות: 9, 1, 4. שונות: 14 ÷ 3 ≈ 4.67. שורש: בערך 2.16.תרגיל 15: בערך 8.66
ממוצע: 100 ÷ 4 = 25. ריבועי הסטיות: 25, 25, 25, 225. שונות: 300 ÷ 4 = 75. √75 ≈ 8.66.
