דילוג לתוכן הראשי
🎉 מבצע השקה: חודש ראשון ב-₪9

משוואות מעריכיות

כיתה י״ב, 4 ו-5 יחידות

בקצרה

משוואה מעריכית היא משוואה שהנעלם נמצא בה במעריך של חזקה. יש שלוש דרכי פתרון: מביאים את שני האגפים לאותו בסיס ומשווים מעריכים; מציבים משתנה חדש כשהמשוואה היא ריבועית בתחפושת; ומשתמשים בלוגריתם כשאי אפשר להגיע לאותו בסיס.

בדף הזה: שלוש השיטות לפתרון משוואות מעריכיות ואיך בוחרים ביניהן. שש דוגמאות פתורות, 14 תרגילים, טעויות נפוצות ותשובות עם דרך פתרון.

שיטה ראשונה: אותו בסיס

אם שתי חזקות עם אותו בסיס שוות, גם המעריכים שלהן שווים. הבסיס צריך להיות חיובי ושונה מ-1. לכן המטרה היא לכתוב את שני האגפים כחזקות של אותו מספר.

כדאי להכיר את החזקות הנפוצות: 2³ = 8, 2⁴ = 16, 2⁵ = 32, 2⁶ = 64, 3³ = 27, 3⁴ = 81, 5³ = 125. גם 4, 8 ו-16 הם חזקות של 2, ו-9 ו-27 הם חזקות של 3. שבר כמו 1/8 הוא חזקה עם מעריך שלילי: 2⁻³. המספר 1 הוא כל בסיס בחזקת אפס. גם שברים עשרוניים מסתירים חזקות: 0.5 הוא חצי, כלומר 2 בחזקת מינוס אחת, ו-0.25 הוא רבע, כלומר 2 בחזקת מינוס שתיים. לפני שפונים ללוגריתם כדאי לבדוק אם המספר שבמשוואה הוא אחד מאלה.

שיטה שנייה: הצבה

כשבמשוואה מופיעות גם חזקה וגם הריבוע שלה, למשל 2ˣ ו-4ˣ, מסמנים t = 2ˣ. מכיוון ש-4ˣ = (2ˣ)², מקבלים 4ˣ = t², והמשוואה נעשית ריבועית ב-t.

פותרים את המשוואה הריבועית, ואז חוזרים מ-t ל-x. חזקה של מספר חיובי היא תמיד חיובית, ולכן פתרון שלילי של t נפסל.

שיטה שלישית: לוגריתם

כשאי אפשר לכתוב את שני האגפים כחזקות של אותו בסיס, כמו ב-2ˣ = 10, הפתרון הוא לוגריתם. לפי ההגדרה, x הוא המעריך שבו צריך להעלות את 2 כדי לקבל 10. במחשבון מחשבים אותו כמנה של שני לוגריתמים: x = log 10 / log 2.

איך בוחרים שיטה

מסתכלים על המשוואה ושואלים שלוש שאלות, לפי הסדר. האם כל המספרים במשוואה הם חזקות של אותו מספר, כמו 4, 8 ו-32, שכולם חזקות של 2? אם כן, מביאים לאותו בסיס ומשווים מעריכים.

האם יש במשוואה שלושה איברים, ואחת החזקות היא הריבוע של האחרת, כמו 9ˣ ו-3ˣ? אם כן, מציבים משתנה חדש ופותרים משוואה ריבועית.

אם שתי התשובות שליליות, כלומר נשארה חזקה אחת ששווה למספר שאינו חזקה נוחה של הבסיס, מבודדים את החזקה ומשתמשים בלוגריתם. לפעמים צריך צעד מקדים: בחיבור של שתי חזקות עם אותו בסיס, כמו 2ˣ⁺¹ + 2ˣ, מוציאים גורם משותף, ורק אז בוחרים שיטה.

כמה פתרונות יש, ואיך יודעים שהתשובה הגיונית

פונקציה מעריכית עם בסיס גדול מ-1 עולה כל הזמן, ועם בסיס שבין 0 ל-1 היא יורדת כל הזמן. לכן למשוואה מהצורה "חזקה שווה מספר חיובי" יש תמיד פתרון אחד בדיוק. למשוואה שבה החזקה שווה למספר שלילי או לאפס אין פתרון, כי חזקה של מספר חיובי תמיד חיובית.

לפני שמחשבים כדאי לאמוד. במשוואה 5ˣ = 20 הפתרון חייב להיות בין 1 ל-2, כי 5¹ = 5 ו-5² = 25, וקרוב יותר ל-2. אומדן כזה תופס מיד תשובה כמו 4, שמתקבלת כשמחלקים 20 ב-5.

משוואות מעריכיות מופיעות בבעיות של גדילה ודעיכה: כמות שמוכפלת במספר קבוע בכל יחידת זמן. הנעלם הוא מספר יחידות הזמן, והוא נמצא במעריך. בבעיות כאלה מחלקים קודם בכמות ההתחלתית, כדי לבודד את החזקה.

דוגמאות פתורות, שלב אחר שלב

דוגמה 1: משוואה בסיסית

פתרו: 2ˣ = 32
  1. כותבים את 32 כחזקה של 2: 32 = 2⁵.
  2. המשוואה: 2ˣ = 2⁵. הבסיסים שווים, ולכן המעריכים שווים.
  3. x = 5

תשובה: x = 5

דוגמה 2: ביטוי במעריך

פתרו: 5ˣ⁻² = 125
  1. 125 = 5³, ולכן 5ˣ⁻² = 5³.
  2. משווים מעריכים: x − 2 = 3.
  3. x = 5. בדיקה: 5³ = 125.

תשובה: x = 5

דוגמה 3: שני בסיסים שהם חזקות של אותו מספר

פתרו: 9ˣ = 27ˣ⁻¹
  1. שני הבסיסים הם חזקות של 3: 9 = 3², 27 = 3³.
  2. חזקה של חזקה: 3²ˣ = 3³ˣ⁻³. שימו לב שהמעריך 3 מוכפל בכל הביטוי x − 1.
  3. משווים מעריכים: 2x = 3x − 3, ולכן x = 3.
  4. בדיקה: 9³ = 729, וגם 27² = 729.

תשובה: x = 3

דוגמה 4: בסיס שהוא שבר

פתרו: (1/2)ˣ = 8
  1. חצי הוא 2 בחזקת מינוס אחת, ולכן (1/2)ˣ = 2⁻ˣ.
  2. 8 = 2³, ולכן 2⁻ˣ = 2³.
  3. משווים מעריכים: −x = 3, כלומר x = −3.
  4. בדיקה: חצי בחזקת מינוס שלוש הוא 2 בחזקת שלוש, כלומר 8.

תשובה: x = −3

דוגמה 5: הצבה

פתרו: 4ˣ − 6 × 2ˣ + 8 = 0
  1. מסמנים t = 2ˣ. אז 4ˣ = t², והמשוואה היא t² − 6t + 8 = 0.
  2. מפרקים: (t − 2)(t − 4) = 0, ולכן t = 2 או t = 4. שניהם חיוביים.
  3. חוזרים ל-x: 2ˣ = 2 נותן x = 1, ו-2ˣ = 4 נותן x = 2.
  4. בדיקה עבור x = 2: 16 − 24 + 8 = 0.

תשובה: x = 1 או x = 2

דוגמה 6: פתרון בעזרת לוגריתם

פתרו: 2ˣ = 10. עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה.
  1. 10 אינו חזקה שלמה של 2: 2³ = 8 ו-2⁴ = 16, ולכן הפתרון נמצא בין 3 ל-4.
  2. לפי הגדרת הלוגריתם: x = log 10 / log 2.
  3. log 10 = 1 ו-log 2 ≈ 0.301, ולכן x ≈ 3.32.

תשובה: x ≈ 3.32

תרגילים לתרגול עצמי

16 תרגילים, מהקל לקשה. פתרו על דף, ורק אחר כך עברו לתשובות שבסוף הדף.

  1. תרגיל 1

    פתרו: 3ˣ = 81
  2. תרגיל 2

    פתרו: 2ˣ = 1/8
  3. תרגיל 3

    פתרו: 7ˣ = 1
  4. תרגיל 4

    פתרו: 10ˣ⁺¹ = 1,000
  5. תרגיל 5

    פתרו: 2²ˣ = 64
  6. תרגיל 6

    פתרו: 25ˣ = 125
  7. תרגיל 7

    פתרו: 8ˣ = 4ˣ⁺¹
  8. תרגיל 8

    פתרו: 3ˣ⁺² = 9²ˣ⁻¹
  9. תרגיל 9

    פתרו: (1/3)ˣ = 27
  10. תרגיל 10

    פתרו: 2ˣ⁺¹ + 2ˣ = 48
  11. תרגיל 11

    פתרו: 9ˣ − 10 × 3ˣ + 9 = 0
  12. תרגיל 12

    פתרו: 4ˣ − 2ˣ − 12 = 0
  13. תרגיל 13

    פתרו: 5ˣ = 20. עגלו לשתי ספרות אחרי הנקודה.
  14. תרגיל 14

    במושבת חיידקים יש 1,000 חיידקים, ומספרם מוכפל פי 2 בכל שעה. אחרי כמה שעות יהיו במושבה 64,000 חיידקים?
  15. תרגיל 15

    כמות של חומר קטנה בחצי בכל יום. בהתחלה היו 800 גרם. אחרי כמה ימים יישארו 25 גרם?
  16. תרגיל 16

    ערך של השקעה מוכפל פי 3 בכל עשור. הושקעו 2,000 שקלים. אחרי כמה שנים תהיה ההשקעה שווה 162,000 שקלים?

טעויות נפוצות, ואיך מתקנים אותן

מחלקים בבסיס כאילו זו משוואה קווית

הטעות: במשוואה 2ˣ = 32 כותבים x = 32 ÷ 2 = 16.

התיקון: הנעלם במעריך, ולא מוכפל ב-2. כותבים 32 = 2⁵ ומשווים מעריכים: x = 5.

משווים מעריכים כשהבסיסים שונים

הטעות: במשוואה 4ˣ = 8 כותבים x = 2, כי "4 כפול 2 הם 8".

התיקון: מביאים לאותו בסיס: 2²ˣ = 2³, ולכן 2x = 3 ו-x = 1.5. בדיקה של התשובה השגויה: 4² = 16, לא 8.

שוכחים לכפול את כל המעריך

הטעות: במשוואה 9ˣ = 27ˣ⁻¹ כותבים 3²ˣ = 3³ˣ⁻¹, ומקבלים x = 1.

התיקון: המעריך 3 כופל את כל הביטוי x − 1: 3³ˣ⁻³. המשוואה היא 2x = 3x − 3, ו-x = 3. בדיקה של התשובה השגויה: 9¹ = 9, ואילו 27⁰ = 1.

עוצרים ב-t, או לא פוסלים t שלילי

הטעות: במשוואה 4ˣ − 2ˣ − 12 = 0 מקבלים t = 4 ו-t = −3, וכותבים אותם כפתרונות.

התיקון: t הוא רק משתנה עזר. חוזרים ל-x: 2ˣ = 4 נותן x = 2. ל-2ˣ = −3 אין פתרון, כי חזקה של מספר חיובי אינה שלילית.

מחברים מעריכים בחיבור של חזקות

הטעות: כותבים 2ˣ⁺¹ + 2ˣ = 2²ˣ⁺¹.

התיקון: מעריכים מחברים רק בכפל. בחיבור מוציאים גורם משותף: 2 × 2ˣ + 2ˣ = 3 × 2ˣ.

נתקעתם בתרגיל? שאלו את נועה

שאלות נפוצות

מהי משוואה מעריכית?

משוואה שהנעלם מופיע בה במעריך של חזקה, למשל 2 בחזקת x שווה 32. במשוואה רגילה הנעלם הוא הבסיס או גורם בכפל, וכאן הוא מספר הפעמים שהבסיס מוכפל בעצמו. לכן אי אפשר לבודד אותו בחילוק או בהוצאת שורש.

איך פותרים משוואה מעריכית?

קודם מנסים לכתוב את שני האגפים כחזקות של אותו בסיס, ואז משווים מעריכים. אם במשוואה יש חזקה וגם הריבוע שלה, מציבים משתנה חדש ופותרים משוואה ריבועית. אם אי אפשר להגיע לאותו בסיס, משתמשים בלוגריתם.

מתי צריך לוגריתם כדי לפתור משוואה מעריכית?

כשהמספר שבאגף השני אינו חזקה פשוטה של הבסיס. 2 בחזקת x שווה 32 נפתרת בלי לוגריתם, כי 32 הוא 2 בחזקת 5. 2 בחזקת x שווה 10 דורשת לוגריתם, כי אין מעריך שלם או שבר פשוט שנותן 10.

למה פוסלים פתרון שלילי אחרי הצבה?

כי סימנו ב-t חזקה של מספר חיובי, וחזקה כזאת חיובית לכל x. אם המשוואה הריבועית נותנת ערך שלילי או אפס עבור t, אין x שמתאים לו. משאירים רק את הערכים החיוביים של t, ומהם מוצאים את x.

איך בודקים פתרון של משוואה מעריכית?

מציבים את x במשוואה המקורית ומחשבים כל אגף בנפרד. הבדיקה חשובה במיוחד אחרי שהבאתם לאותו בסיס, כי הטעות הנפוצה היא לכפול רק חלק מהמעריך. אם שני האגפים לא שווים, חוזרים לשלב שבו נכתבו החזקות מחדש.

תשובות ודרך פתרון

בדקו את עצמכם רק אחרי שפתרתם. לכל תרגיל מופיעה התשובה הסופית, ואחריה דרך קצרה.

  1. תרגיל 1: x = 4

    כותבים את 81 כחזקה של 3: 81 = 3⁴. הבסיסים שווים, ולכן המעריכים שווים.
  2. תרגיל 2: x = −3

    שמינית היא אחד חלקי 2 בחזקת שלוש, כלומר 2 בחזקת מינוס שלוש: 1/8 = 2⁻³. מעריך שלילי מתקבל כשהאגף השני קטן מ-1.
  3. תרגיל 3: x = 0

    כל בסיס חיובי בחזקת אפס שווה ל-1, ולכן המעריך חייב להיות אפס. זה המעריך היחיד שמתאים, כי הפונקציה עולה כל הזמן.
  4. תרגיל 4: x = 2

    1,000 = 10³, ולכן x + 1 = 3.
  5. תרגיל 5: x = 3

    כותבים את 64 כחזקה של 2: 64 = 2⁶. משווים את המעריכים כולם, ולא רק את ה-x: 2x = 6.
  6. תרגיל 6: x = 1.5

    שני המספרים הם חזקות של 5: 25 הוא חמש בריבוע, ו-125 הוא חמש בשלישית. 5²ˣ = 5³, ולכן 2x = 3. הפתרון אינו מספר שלם, וזה תקין.
  7. תרגיל 7: x = 2

    2³ˣ = 2²ˣ⁺², ולכן 3x = 2x + 2. בדיקה: 8² = 64 וגם 4³ = 64.
  8. תרגיל 8: x = 4/3

    9²ˣ⁻¹ = 3⁴ˣ⁻², ולכן x + 2 = 4x − 2, 3x = 4.
  9. תרגיל 9: x = −3

    שליש הוא 3 בחזקת מינוס אחת, ולכן האגף השמאלי הוא 3⁻ˣ. 3⁻ˣ = 3³, ולכן −x = 3. כשהבסיס קטן מ-1 והתוצאה גדולה מ-1, המעריך שלילי.
  10. תרגיל 10: x = 4

    2ˣ⁺¹ = 2 × 2ˣ, ולכן האגף השמאלי הוא 3 × 2ˣ. 2ˣ = 16, x = 4. בדיקה: 32 + 16 = 48.
  11. תרגיל 11: x = 0 או x = 2

    מסמנים t = 3ˣ: t² − 10t + 9 = 0, (t − 1)(t − 9) = 0. 3ˣ = 1 נותן 0, ו-3ˣ = 9 נותן 2.
  12. תרגיל 12: x = 2

    מסמנים t = 2ˣ: t² − t − 12 = 0, (t − 4)(t + 3) = 0. t = −3 נפסל, כי חזקה של 2 חיובית. 2ˣ = 4 נותן x = 2.
  13. תרגיל 13: x ≈ 1.86

    x = log 20 / log 5. log 20 ≈ 1.301 ו-log 5 ≈ 0.699, והמנה בערך 1.86.
  14. תרגיל 14: אחרי 6 שעות

    1,000 × 2ˣ = 64,000, ולכן 2ˣ = 64 = 2⁶ ו-x = 6.
  15. תרגיל 15: אחרי 5 ימים

    המשוואה: 800 × (1/2)ˣ = 25. מחלקים ב-800: (1/2)ˣ = 1/32. מכיוון ש-32 = 2⁵, מתקבל x = 5. בדיקה: 800, 400, 200, 100, 50, 25, חמש חציות.
  16. תרגיל 16: אחרי 40 שנה

    x הוא מספר העשורים: 2,000 × 3ˣ = 162,000. מחלקים ב-2,000: 3ˣ = 81 = 3⁴, ולכן x = 4 עשורים, שהם 40 שנה.

רוצים לתרגל את זה עכשיו?

שיעור מודרך בנושא, עם הסבר, דוגמה ותרגול לפי הרמה שלכם.

לשיעור מודרך ←
וואטסאפ