🎉 מבצע השקה: חודש ראשון ב-₪9דילוג לתוכן הראשי

חלק מ־בגרות במתמטיקה 5 יחידות · דף הנוסחאות ל-5 יחידות

שאלון 35572 (572) — קיץ מועד ב׳ 2022

24 שאלות מהבחינה, כל אחת עם פתרון שלב אחר שלב. נסו לפתור לבד קודם — ואז פתחו את הפתרון. נתקעתם? שאלו את נועה על השאלה הספציפית ↓

⏱ לפתור את המועד הזה כמבחן עם טיימר ←
  1. שאלה 1 · סעיף א · גיאומטריה אנליטית

    נתונות הנקודות A(−5 , 3) ו-B(0 , −2). מצאו את משוואת המקום הגיאומטרי של מרכזי המעגלים שהקטע AB הוא מיתר שלהם.

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: y = x + 3 (כלומר x − y + 3 = 0)

  2. שאלה 1 · סעיף ב · גיאומטריה אנליטית

    נתונות הנקודות A(−5 , 3) ו-B(0 , −2). מרכזי המעגלים שהקטע AB הוא מיתר שלהם נמצאים על הישר y = x + 3. מעגל M הוא אחד מן המעגלים שהקטע AB הוא מיתר שלהם. נקודות החיתוך של המעגל M עם ציר ה-x הן מוקדים של אליפסה שמשוואתה קנונית. מצאו את שיעורי מרכז המעגל M ואת הרדיוס שלו.

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: M(0 , 3) , R = 5

  3. שאלה 1 · סעיף ג · גיאומטריה אנליטית

    המעגל M: x² + (y − 3)² = 25 חותך את ציר ה-x בנקודות שהן מוקדים של אליפסה שמשוואתה קנונית. נתון כי אורך הציר הראשי של האליפסה שווה לאורך קוטר המעגל M. מהי משוואת האליפסה?

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: x²/25 + y²/9 = 1

  4. שאלה 1 · סעיף ד · גיאומטריה אנליטית

    נתונים המעגל M: x² + (y − 3)² = 25 והאליפסה x²/25 + y²/9 = 1. נסמן ב-F את המוקד הימני של האליפסה. ישר המאונך לציר ה-x עובר במוקד השמאלי של האליפסה. הישר חותך את האליפסה בנקודות Q ו-T, ואת המעגל M בנקודות K ו-L. מצאו את היחס בין שטח המשולש KLF לבין שטח המשולש TQF.

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: 5/3

  5. שאלה 2 · וקטורים

    ממקמים את הפירמידה OABC במערכת צירים: O בראשית הצירים, A(a , 0 , 0) על החלק החיובי של ציר ה-x, B(0 , a , 0) על החלק החיובי של ציר ה-y ו-C(0 , 0 , a) על החלק החיובי של ציר ה-z, כאשר |OA| = a. נתון כי נפח הפירמידה OABC הוא 20 5/6. חשבו את a.

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: a = 5

  6. שאלה 2 · וקטורים

    נתונה פירמידה OABC שבסיסה משולש ABC. נסמן: OA = u , OB = v , OC = w (וקטורים). נתון: |w| = |v| = |u| , ∢AOB = ∢BOC = ∢COA = 90°. הנקודה H מקיימת OH = tu + sv + kw, כאשר t, s ו-k הם פרמטרים. נתון כי OH מאונך לבסיס ABC של הפירמידה. הוכיחו כי t = s = k.

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: מ-OH·AB = 0 מקבלים s = t, ומ-OH·BC = 0 מקבלים k = s

  7. שאלה 2 · וקטורים

    נתונה פירמידה OABC שבסיסה משולש ABC. נסמן: OA = u , OB = v , OC = w (וקטורים). נתון: |w| = |v| = |u| , ∢AOB = ∢BOC = ∢COA = 90°. וקטור OH = tu + sv + kw מאונך לבסיס ABC אם ורק אם t = s = k. הנקודה M נמצאת בבסיס ABC של הפירמידה, והיא נקודת המפגש של תיכוני הבסיס. הוכיחו כי OM = (1/3)u + (1/3)v + (1/3)w, והסבירו מדוע OM הוא גובה לבסיס ABC של הפירמידה.

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: OM = (OA + OB + OC)/3 = (u + v + w)/3; המקדמים שווים ולכן OM ⊥ ABC, ו-M בבסיס — זהו הגובה

  8. שאלה 2 · וקטורים

    נתונה פירמידה OABC שבסיסה משולש ABC. נסמן: OA = u , OB = v , OC = w (וקטורים). נתון: |w| = |v| = |u| , ∢AOB = ∢BOC = ∢COA = 90°. הנקודה M היא מפגש התיכונים של הבסיס ABC, ו-OM = (1/3)u + (1/3)v + (1/3)w הוא הגובה לבסיס. הנקודה P נמצאת על הישר ℓ שעליו מונח הגובה לבסיס ABC. הביעו באמצעות u, v, w את הווקטור OP שבעבורו נפח הפירמידה PABC כפול מנפח הפירמידה OABC (שתי אפשרויות).

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: OP = u + v + w או OP = −(1/3)u − (1/3)v − (1/3)w

  9. שאלה 2 · וקטורים

    ממקמים את הפירמידה OABC במערכת צירים: O בראשית הצירים, A(a , 0 , 0) על החלק החיובי של ציר ה-x, B(0 , a , 0) על החלק החיובי של ציר ה-y ו-C(0 , 0 , a) על החלק החיובי של ציר ה-z, כאשר |OA| = a. הנקודה P נמצאת על הישר ℓ שעליו מונח הגובה OM לבסיס ABC, כאשר OM = (1/3)(OA + OB + OC). מצאו את ההצגה הפרמטרית של הישר ℓ שעליו נמצא הקטע OP.

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: ℓ: x = t(1 , 1 , 1)

  10. שאלה 2 · וקטורים

    ממקמים את הפירמידה OABC במערכת צירים: O בראשית הצירים, A(a , 0 , 0) על החלק החיובי של ציר ה-x, B(0 , a , 0) על החלק החיובי של ציר ה-y ו-C(0 , 0 , a) על החלק החיובי של ציר ה-z, כאשר |OA| = a. הביעו באמצעות a את משוואת המישור ABC.

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: x + y + z − a = 0

  11. שאלה 3 · סעיף א · מספרים מרוכבים

    המספר z = R(cos α + i·sin α) נמצא במישור גאוס ברביע השלישי. נתון: z/z̄ = −1/2 + (√3/2)i. מצאו את α.

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: α = 240°

  12. שאלה 3 · סעיף ב · מספרים מרוכבים

    המספר z = R(cos α + i·sin α) נמצא במישור גאוס ברביע השלישי, ו-z/z̄ = −1/2 + (√3/2)i. נתון: |2iz| + |z̄/i| − |z/z̄| = 8. מצאו את R.

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: R = 3

  13. שאלה 3 · סעיף ג · מספרים מרוכבים

    נתון z = 3(cos240° + i·sin240°), ו-z/z̄ = −1/2 + (√3/2)i. נתונה המשוואה w⁹ = z³/27. הראו כי המספר z/z̄ הוא אחד הפתרונות של המשוואה.

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: z³/27 = cis720° = 1, ו-(cis120°)⁹ = cis1080° = 1

  14. שאלה 3 · סעיף ד · מספרים מרוכבים

    נתון z = 3(cos240° + i·sin240°). המשולש ABC הוא משולש שווה שוקיים. קודקודי הבסיס B ו-C מתאימים למספרים: z/z̄ = −1/2 + (√3/2)i ו-z̄/z = −1/2 − (√3/2)i. קודקוד הראש A מתאים למספר z + k, k הוא מספר מדומה טהור. מהו הערך של k?

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: k = (3√3/2)i

  15. שאלה 3 · סעיף ה · מספרים מרוכבים

    המשולש ABC הוא משולש שווה שוקיים. קודקודי הבסיס B ו-C מתאימים למספרים −1/2 + (√3/2)i ו-−1/2 − (√3/2)i, וקודקוד הראש A מתאים למספר −3/2. חשבו את שטח המרובע ABOC (הנקודה O היא ראשית הצירים).

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: 3√3/4 ≈ 1.299

  16. שאלה 4 · סעיף א · חשבון דיפרנציאלי

    נתונה הפונקציה f(x) = x²e^(a − x³) המוגדרת לכל x, a הוא פרמטר. מצאו את התחום שבו הפונקציה f(x) חיובית.

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: x ≠ 0

  17. שאלה 4 · סעיף ב · חשבון דיפרנציאלי

    נתונה הפונקציה f(x) = x²e^(a − x³) המוגדרת לכל x, a הוא פרמטר. מצאו את שיעורי ה-x של נקודות הקיצון של הפונקציה f(x), וקבעו את סוגן.

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: x = 0 מינימום ; x = ∛(2/3) ≈ 0.87 מקסימום

  18. שאלה 4 · סעיף ד · חשבון דיפרנציאלי

    נתונה הפונקציה f(x) = x²e^(a − x³) המוגדרת לכל x, a הוא פרמטר. לפונקציה יש מינימום ב-x = 0 ומקסימום ב-x = ∛(2/3). נתון כי השטח הכלוא בין הגרף של פונקציית הנגזרת f'(x) לבין ציר ה-x הוא ∛(4e/9). מצאו את הערך של a.

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: a = 1

  19. שאלה 4 · סעיף ה · חשבון דיפרנציאלי

    נתונה הפונקציה f(x) = x²e^(1 − x³) המוגדרת לכל x. הפונקציה f(x) היא נגזרת של הפונקציה g(x), כלומר g'(x) = f(x). (1) מהו תחום העלייה של הפונקציה g(x)? נמקו. (2) כמה נקודות פיתול יש לפונקציה g(x)? נמקו.

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: (1) g עולה לכל x ; (2) שתי נקודות פיתול

  20. שאלה 4 · חשבון דיפרנציאלי

    נתונה הפונקציה f(x) = x²e^(1 − x³) המוגדרת לכל x. הפונקציה f(x) היא נגזרת של הפונקציה g(x), כלומר g'(x) = f(x). ל-g יש שתי נקודות פיתול, ב-x = 0 וב-x = ∛(2/3), והיא עולה לכל x. נסמן ב-B את נקודת הפיתול שבה הערך של הפונקציה g(x) הוא הגבוה מבין כל נקודות הפיתול שלה. נתון כי שיעור ה-y של הנקודה B הוא (e − ∛e)/3. מצאו את הפונקציה g(x).

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: g(x) = (e − e^(1 − x³))/3

  21. שאלה 5 · סעיף ב · חשבון דיפרנציאלי

    נתונה פונקציה f(x) המקיימת את התכונות האלה: הפונקציה מוגדרת לכל x ורציפה, הפונקציה היא אי-זוגית, הישר y = 0 הוא אסימפטוטה של הפונקציה, ולפונקציה יש נקודת מינימום יחידה ששיעוריה הם (−1 , −a), a הוא פרמטר חיובי. נתונה הפונקציה h(x) = ln(f(x)). (1) מצאו את תחום ההגדרה של הפונקציה h(x). (2) מצאו את משוואות האסימפטוטות של הפונקציה h(x) המאונכות לצירים (אם יש כאלה).

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: (1) x > 0 ; (2) x = 0

  22. שאלה 5 · סעיף ב · חשבון דיפרנציאלי

    נתונה פונקציה f(x) המקיימת את התכונות האלה: הפונקציה מוגדרת לכל x ורציפה, הפונקציה היא אי-זוגית, הישר y = 0 הוא אסימפטוטה של הפונקציה, ולפונקציה יש נקודת מינימום יחידה ששיעוריה הם (−1 , −a), a הוא פרמטר חיובי. נתונה הפונקציה h(x) = ln(f(x)). תחום ההגדרה של h הוא x > 0, ולפונקציה f מקסימום (1 , a). מצאו את טווח הערכים של a שבעבורו גרף הפונקציה h(x) חותך את ציר ה-x בשתי נקודות.

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: a > 1

  23. שאלה 5 · חשבון דיפרנציאלי

    נתון: f(x) = 4x/(1 + x²). g(x) היא פונקציה המקיימת: g'(x) = f(x) וגם g(0) = 0. (1) מצאו את הפונקציה g(x). (2) האם הפונקציה g(x) היא זוגית, אי-זוגית או לא זוגית ולא אי-זוגית? נמקו.

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: (1) g(x) = 2ln(1 + x²) ; (2) זוגית

  24. שאלה 5 · חשבון דיפרנציאלי

    נתונה הפונקציה g(x) = 2ln(1 + x²). לפניכם האינטגרל ∫₋₅ᵗ g(x)dx , t > −5. מהו הערך של t שבעבורו מתקיים 2·∫₋₅ᵗ g(x)dx = ∫₋₅⁵ g(x)dx? נמקו.

    לתרגל את השאלה הזו עם נועה ←

    תשובה: t = 0

נתקעתם בשאלה מהמועד הזה? שאלו את נועה

מועדים נוספים בשאלון 35572

וואטסאפ