שאלון 35472 — קיץ מועד א׳ 2022
20 שאלות מהבחינה, כל אחת עם פתרון שלב אחר שלב. נסו לפתור לבד קודם — ואז פתחו את הפתרון. נתקעתם? שאלו את נועה על השאלה הספציפית.
שאלה 1 · וקטורים
בקובייה ABCDA'B'C'D' מסמנים u = AB, v = BC ו-w = AA'. הנקודה E היא אמצע AA', הנקודה G היא אמצע CC', הנקודה F מקיימת AF = ¼AB, והנקודה H מקיימת D'H = ¾D'C'. הביעו את EF ואת HG באמצעות u, v ו-w.
פתרון שלב אחר שלב
- EF = EA + AF
- E אמצע AA', ולכן EA = −½w
- AF = ¼u
- EF = ¼u − ½w
- HG = HC' + C'G
- D'H = ¾D'C', ולכן HC' = ¼u
- G אמצע CC', ולכן C'G = −½w
- HG = ¼u − ½w
תשובה: EF = ¼u − ½w ; HG = ¼u − ½w
שאלה 2 · וקטורים
בקובייה נתונים EF = ¼u − ½w ו-HG = ¼u − ½w. הוכיחו כי המרובע EFGH הוא מקבילית.
פתרון שלב אחר שלב
- EF = HG כווקטורים
- שוויון וקטורים פירושו שווי אורך ובאותו כיוון
- הנקודות אינן על ישר אחד (E ו-H על פאות שונות)
- מרובע שבו זוג צלעות נגדיות שווה ומקביל הוא מקבילית
- לחלופין אפשר להראות ש-FG = EH ולקבל את אותה מסקנה
תשובה: EF = HG, ולכן זוג צלעות נגדיות שווה ומקביל
שאלה 3 · וקטורים
נפח קובייה הוא 512. מצאו את אורך מקצועה, ואת אורכי הווקטורים EF = ¼u − ½w ו-EH = ¾u + v + ½w.
פתרון שלב אחר שלב
- a³ = 512 → a = 8
- |u|² = |v|² = |w|² = 64, וכל המכפלות המעורבות מתאפסות (מקצועות מאונכים)
- |EF|² = (¼)²·64 + (½)²·64 = 4 + 16 = 20
- |EF| = √20
- |EH|² = (¾)²·64 + 1²·64 + (½)²·64
- = 36 + 64 + 16 = 116
- |EH| = √116
תשובה: המקצוע 8 ; |EF| = √20 ; |EH| = √116
שאלה 4 · וקטורים
נתונים EF = ¼u − ½w ו-EH = ¾u + v + ½w בקובייה שמקצועה 8, כאשר |EF| = √20 ו-|EH| = √116. מצאו את גודל הזווית HEF.
פתרון שלב אחר שלב
- EH · EF = (¾u + v + ½w)·(¼u − ½w)
- כל המכפלות המעורבות מתאפסות, ונשארים רק u² ו-w²
- = (¾)(¼)|u|² − (½)(½)|w|²
- = (3/16)·64 − (1/4)·64 = 12 − 16 = −4
- cos∠HEF = −4/(√116 · √20)
- = −4/√2320 ≈ −0.0830
- ∠HEF ≈ 94.76°
תשובה: כ-94.76°
שאלה 5 · וקטורים
במקבילית EFGH נתונים |EF| = √20, |EH| = √116 והזווית ביניהם 94.76°. חשבו את שטח המקבילית.
פתרון שלב אחר שלב
- שטח מקבילית: S = |EF| · |EH| · sin(הזווית)
- S = √20 · √116 · sin 94.76°
- √20 · √116 = √2320 ≈ 48.166
- sin 94.76° ≈ 0.99656
- S ≈ 48
תשובה: 48
שאלה 6 · סטטיסטיקה
מחקר בדק את הקשר בין ציוני בגרות במתמטיקה (x) לציוני מדעי המחשב (y). נתון x̄ = 64 עם Sx = 14, ȳ = 72 עם Sy = 9, ומקדם מתאם 0.77. מצאו את משוואת ישר הרגרסיה לניבוי y מתוך x.
פתרון שלב אחר שלב
- m = r · (Sy/Sx) = 0.77 · (9/14)
- = 0.77 · 0.6429 ≈ 0.495
- ישר הרגרסיה עובר בנקודת הממוצעים (64 , 72)
- y − 72 = 0.495(x − 64)
- y − 72 = 0.495x − 31.68
- y = 0.495x + 40.32
תשובה: y = 0.495x + 40.32
שאלה 7 · סטטיסטיקה
משוואת ישר הרגרסיה היא y = 0.495x + 40.32. ציונו של דני במתמטיקה היה 90. מהו הציון המשוער שלו במדעי המחשב?
פתרון שלב אחר שלב
- y = 0.495 · 90 + 40.32
- = 44.55 + 40.32
- = 84.87 ≈ 85
תשובה: כ-85
שאלה 8 · סטטיסטיקה
התברר שהבחינה במתמטיקה הייתה קשה, והוסיפו 4 נקודות לכל ציון במתמטיקה בלבד. כיצד משתנים הממוצע, סטיית התקן ומקדם המתאם?
פתרון שלב אחר שלב
- תוספת קבועה לכל נתון מעלה את הממוצע באותו קבוע: 64 + 4 = 68
- סטיית התקן מודדת פיזור, ותוספת קבועה מזיזה את כל הנתונים באותה מידה
- לכן הפיזור נשמר ו-Sx נשאר 14
- מקדם המתאם מחושב מהסטיות מהממוצע, (x − x̄)
- גם הנתון וגם הממוצע עלו ב-4, ולכן כל סטייה נשארה זהה
- מקדם המתאם נשאר 0.77
תשובה: הממוצע עולה ל-68 ; סטיית התקן נשארת 14 ; מקדם המתאם נשאר 0.77
שאלה 9 · סטטיסטיקה
בשנה שלאחר מכן התקבלו אותם ממוצעים וסטיות תקן: x̄ = 64 עם Sx = 14, ȳ = 72 עם Sy = 9. משוואת ישר הרגרסיה הייתה y = mx + 43.2. מצאו את m ואת מקדם המתאם.
פתרון שלב אחר שלב
- הישר עובר בנקודת הממוצעים (64 , 72)
- 72 = 64m + 43.2
- 28.8 = 64m → m = 0.45
- m = r · (Sy/Sx)
- 0.45 = r · (9/14)
- r = 0.45 · (14/9) = 0.7
תשובה: m = 0.45 ו-r = 0.7
שאלה 10 · חשבון דיפרנציאלי
נתונה הפונקציה f(x) = (4 − 3x)·e^(3x). מצאו את תחום ההגדרה ואת נקודות החיתוך עם הצירים.
פתרון שלב אחר שלב
- מכפלת פולינום בפונקציה מעריכית מוגדרת לכל x
- חיתוך עם ציר ה-y: f(0) = 4 · e⁰ = 4 → (0 , 4)
- חיתוך עם ציר ה-x: e^(3x) חיובי תמיד
- 4 − 3x = 0 → x = 4/3 ≈ 1.33
- הנקודה: (4/3 , 0)
תשובה: תחום: כל x ; חיתוך ב-(0 , 4) וב-(4/3 , 0)
שאלה 11 · חשבון דיפרנציאלי
נתונה f(x) = (4 − 3x)·e^(3x). מצאו את שיעורי נקודת הקיצון וקבעו את סוגה.
פתרון שלב אחר שלב
- נגזור לפי כלל המכפלה
- f'(x) = −3·e^(3x) + (4 − 3x)·e^(3x)·3
- נוציא 3e^(3x) כגורם משותף
- f'(x) = 3e^(3x)(−1 + 4 − 3x) = 3e^(3x)(3 − 3x)
- e^(3x) חיובי תמיד, לכן 3 − 3x = 0 → x = 1
- f(1) = (4 − 3)·e³ = e³
- לפני x = 1 הנגזרת חיובית ואחריו שלילית ← מקסימום
- הנקודה: (1 , e³)
תשובה: (1 , e³) מקסימום
שאלה 12 · חשבון דיפרנציאלי
נתונה f(x) = (4 − 3x)·e^(3x). מצאו את משוואות האסימפטוטות האופקיות, אם קיימות.
פתרון שלב אחר שלב
- כאשר x ← +∞: e^(3x) גדל לאינסוף ו-(4 − 3x) שואף למינוס אינסוף
- המכפלה שואפת למינוס אינסוף ← אין אסימפטוטה אופקית מימין
- כאשר x ← −∞: e^(3x) ← 0 מהר יותר מכפי ש-(4 − 3x) גדל
- המכפלה שואפת ל-0 ← y = 0 אסימפטוטה אופקית משמאל
תשובה: y = 0 משמאל בלבד ; מימין אין אסימפטוטה
שאלה 13 · חשבון דיפרנציאלי
נתונה f(x) = (4 − 3x)·e^(3x) שנקודת המקסימום שלה היא (1 , e³). נתונה g(x) = −2·f(x) − 1. מצאו את נקודת הקיצון של g וקבעו את סוגה, וכן את נקודת החיתוך עם ציר ה-y.
פתרון שלב אחר שלב
- הכפלה במספר שלילי הופכת מקסימום למינימום
- שיעור ה-x אינו משתנה: x = 1
- y = −2·e³ − 1
- לכן (1 , −2e³ − 1) הוא מינימום
- חיתוך עם ציר ה-y: g(0) = −2·f(0) − 1 = −2·4 − 1 = −9
- הנקודה: (0 , −9)
תשובה: (1 , −2e³ − 1) מינימום ; חיתוך ב-(0 , −9)
שאלה 14 · חשבון דיפרנציאלי
נתונה הפונקציה f(x) = (ln x)³ − 3(ln x)². מצאו את תחום ההגדרה ואת נקודות החיתוך עם הצירים.
פתרון שלב אחר שלב
- הביטוי בלוגריתם חיובי: x > 0
- נוציא גורם משותף: (ln x)²(ln x − 3) = 0
- ln x = 0 → x = 1
- ln x = 3 → x = e³
- x = 0 מחוץ לתחום, ולכן אין חיתוך עם ציר ה-y
תשובה: תחום x > 0 ; חיתוך ב-(1 , 0) וב-(e³ , 0) ; אין חיתוך עם ציר ה-y
שאלה 15 · חשבון דיפרנציאלי
נתונה f(x) = (ln x)³ − 3(ln x)² בתחום x > 0. מצאו את שיעורי נקודות הקיצון וקבעו את סוגן.
פתרון שלב אחר שלב
- f'(x) = 3(ln x)²·(1/x) − 6·ln x·(1/x)
- = [3(ln x)² − 6·ln x]/x
- נוציא 3·ln x: f'(x) = 3·ln x(ln x − 2)/x
- המכנה x חיובי בכל התחום
- ln x = 0 → x = 1 ; ln x = 2 → x = e²
- f(1) = 0 ; f(e²) = 8 − 12 = −4
- בדיקת סימנים: (1 , 0) מקסימום ו-(e² , −4) מינימום
תשובה: (1 , 0) מקסימום ו-(e² , −4) מינימום
שאלה 16 · חשבון דיפרנציאלי
נתונה f(x) = (ln x)³ − 3(ln x)² עם מקסימום ב-(1 , 0) ומינימום ב-(e² , −4). מצאו את תחומי החיוביות והשליליות של הנגזרת f'(x).
פתרון שלב אחר שלב
- הנגזרת חיובית היכן שהפונקציה עולה, ושלילית היכן שהיא יורדת
- הפונקציה עולה עד המקסימום ב-x = 1
- יורדת בין המקסימום למינימום, כלומר 1 < x < e²
- עולה שוב אחרי המינימום, כלומר x > e²
- לכן f' חיובית ב-0 < x < 1 וב-x > e², ושלילית ב-1 < x < e²
תשובה: חיובית עבור 0 < x < 1 ועבור x > e² ; שלילית עבור 1 < x < e²
שאלה 17 · חשבון דיפרנציאלי
נתונה f(x) = (ln x)³ − 3(ln x)², שערכיה f(1/e) = −4, f(1) = 0 ו-f(e) = −2. חשבו את השטח המוגבל על ידי גרף הנגזרת f'(x), ציר ה-x והישרים x = 1/e ו-x = e.
פתרון שלב אחר שלב
- בתחום 1/e < x < 1 הנגזרת חיובית, והשטח הוא f(1) − f(1/e)
- f(1/e) = (−1)³ − 3(−1)² = −1 − 3 = −4
- S₁ = 0 − (−4) = 4
- בתחום 1 < x < e הנגזרת שלילית, והשטח הוא f(1) − f(e)
- f(e) = 1³ − 3·1² = 1 − 3 = −2
- S₂ = 0 − (−2) = 2
- S = 4 + 2 = 6 יחידות ריבועיות
תשובה: 6 יחידות ריבועיות
שאלה 18 · חשבון דיפרנציאלי
נתונה פונקציה f(x) המוגדרת לכל x, ונגזרתה f'(x) = eˣ − e^(2−x). מצאו את שיעור ה-x של נקודת הקיצון וקבעו את סוגה.
פתרון שלב אחר שלב
- נשווה את הנגזרת לאפס: eˣ = e^(2−x)
- הבסיסים שווים, ולכן המעריכים שווים: x = 2 − x
- 2x = 2 → x = 1
- נגזור שוב: f''(x) = eˣ + e^(2−x)
- שני האיברים חיוביים תמיד, ולכן f'' > 0 בכל נקודה
- נגזרת שנייה חיובית ← מינימום
תשובה: x = 1 , מינימום
שאלה 19 · חשבון דיפרנציאלי
נתונה f'(x) = eˣ − e^(2−x). מצאו את הפונקציה הקדומה f(x) בצורתה הכללית.
פתרון שלב אחר שלב
- f(x) = ∫(eˣ − e^(2−x))dx
- האינטגרל של eˣ הוא eˣ
- הנגזרת של e^(2−x) היא −e^(2−x), ולכן ∫−e^(2−x)dx = +e^(2−x)
- f(x) = eˣ + e^(2−x) + c
תשובה: f(x) = eˣ + e^(2−x) + c
שאלה 20 · חשבון דיפרנציאלי
נתונה f(x) = eˣ + e^(2−x) + c. השטח המוגבל על ידי גרף הפונקציה, ציר ה-x והישרים x = 0 ו-x = 1 שווה ל-e² + e − 1. מצאו את c ואת ערך ה-y של נקודת המינימום שב-x = 1.
פתרון שלב אחר שלב
- הפונקציה חיובית בתחום, ולכן השטח הוא האינטגרל עצמו
- הפונקציה הקדומה: eˣ − e^(2−x) + cx
- הצבת x = 1: e − e¹ + c = c
- הצבת x = 0: 1 − e²
- S = c − (1 − e²) = c − 1 + e²
- נשווה: c − 1 + e² = e² + e − 1 → c = e
- f(1) = e¹ + e^(2−1) + e = e + e + e = 3e
תשובה: c = e , וערך המינימום 3e