🎉 מבצע השקה: חודש ראשון ב-₪9דילוג לתוכן הראשי
הלמידה שליכל האפשרויות

דף נוסחאות מתמטיקה 4 יחידות

הנוסחאות של 3 יחידות יחד עם כל מה שנוסף ב-4 יחידות. כאן 27 נוסחאות, וליד כל אחת מתי משתמשים בה — כי הנוסחה עצמה כתובה גם בדף הנוסחאות שמקבלים בבחינה, והקושי האמיתי הוא לדעת באיזו לבחור.

ב-4 יחידות נוספות 16 נוסחאות מעל מה שנדרש ב-3: טריגונומטריה במישור (סינוסים וקוסינוסים), גיאומטריה אנליטית, ותחילת חדו״א — גזירה של פולינום ושל פונקציה רציונלית. רוב הנפילות בשאלוני 471/472 הן דווקא בנוסחאות החדשות האלה, לא בחומר של 3 היחידות. מה יש בנוסחאון הרשמי של משרד החינוך ל-4 יחידות (תוכנית חדשה): כפל מקוצר, נוסחת השורשים, טבלת סדרות חשבוניות והנדסיות (כולל סכום סדרה הנדסית אין-סופית), חוקי חזקות ולוגריתמים, גדילה ודעיכה, שיפוע, משוואת ישר, אמצע קטע, מרחק, ישרים מאונכים ומשוואת מעגל, טריגונומטריה במשולש ישר זווית, משפט פיתגורס, זהויות של 90 ו-180 מעלות פחות זווית, משפט הסינוסים, שטחי משולש (עם סינוס), מקבילית, טרפז ועיגול, נפח ושטח פנים של מנסרה ופירמידה, וקטורים (אורך, מכפלה סקלרית וזווית), טבלת נגזרות עם כללי המכפלה, המנה והשרשרת, טבלת אינטגרלים, הסתברות מותנית, ממוצע, סטיית תקן, מקדם מתאם, ישר רגרסיה, ציון תקן וטבלת התפלגות נורמלית. מה שלא מופיע בו: משפט הקוסינוסים, הזהות sin²α + cos²α = 1, שטח משולש כצלע כפול גובה חלקי 2, נוסחת קודקוד הפרבולה וכלל המאורע המשלים — מי שמשתמש בהם צריך לדעת אותם בעל פה.

אלגברה

  • (a + b)² = a² + 2ab + b²

    ריבוע של סכום

    כשצריך לפתוח סוגריים בריבוע, ובכיוון ההפוך — כשמזהים שלושה איברים שאפשר לכווץ חזרה לריבוע.

  • (a − b)² = a² − 2ab + b²

    ריבוע של הפרש

    אותו דבר עם מינוס. הטעות הנפוצה: לשכוח שהאיבר האמצעי שלילי והאחרון חיובי.

  • a² − b² = (a − b)(a + b)

    הפרש ריבועים

    כשרואים חיסור של שני ריבועים — כמעט תמיד זה הצעד הראשון לפירוק, וזה מקצר פתרונות דרמטית.

  • x = (−b ± √(b² − 4ac)) / 2a

    נוסחת השורשים

    למשוואה ריבועית ax² + bx + c = 0 שלא מתפרקת בקלות. אם הביטוי מתחת לשורש שלילי — אין פתרון ממשי, וזו תשובה לגיטימית.

  • Δ = b² − 4ac

    דיסקרימיננטה

    כששואלים כמה פתרונות יש בלי לבקש אותם. Δ>0 שניים, Δ=0 אחד, Δ<0 אף אחד.

  • x₁ + x₂ = −b/a , x₁ · x₂ = c/a

    משפט ויאטה

    כשנתון סכום או מכפלת השורשים ומחפשים את המשוואה — או להפך. חוסך פתרון מלא.

  • aⁿ · aᵐ = aⁿ⁺ᵐ , aⁿ / aᵐ = aⁿ⁻ᵐ , (aⁿ)ᵐ = aⁿᵐ

    חוקי חזקות

    בכל מקום. שווה לזכור גם ש-a⁰ = 1 ו-a⁻ⁿ = 1/aⁿ, שם נופלים הכי הרבה.

  • logₐ(xy) = logₐx + logₐy , logₐ(x/y) = logₐx − logₐy , logₐ(xⁿ) = n·logₐx

    חוקי לוגריתמים

    כשהנעלם נמצא בחזקה. הרעיון: לוג הופך כפל לחיבור, ולכן מוציא את הנעלם מהמעריך.

סדרות

  • aₙ = a₁ + (n − 1)d

    איבר כללי — סדרה חשבונית

    כשההפרש בין כל שני איברים קבוע. d הוא ההפרש הזה.

  • Sₙ = n(a₁ + aₙ)/2

    סכום סדרה חשבונית

    לסכום n האיברים הראשונים. אם aₙ לא נתון, מחשבים אותו קודם עם הנוסחה שמעל.

  • aₙ = a₁ · qⁿ⁻¹

    איבר כללי — סדרה הנדסית

    כשהיחס בין כל שני איברים קבוע. q הוא היחס, ומוצאים אותו בחלוקת איבר באיבר שלפניו.

  • Sₙ = a₁(qⁿ − 1)/(q − 1)

    סכום סדרה הנדסית

    לסכום סופי, כש-q ≠ 1. אם q = 1 כל האיברים שווים והסכום פשוט n·a₁.

טריגונומטריה

  • sin α = מול/יתר , cos α = ליד/יתר , tan α = מול/ליד

    הגדרות במשולש ישר זווית

    רק במשולש עם זווית של 90°. במשולש אחר אלה לא נכונות.

  • sin²α + cos²α = 1

    הזהות הטריגונומטרית היסודית

    כשנתון אחד מהם ומחפשים את השני, וכשצריך לפשט ביטוי ארוך — היא הכלי הכי שימושי בטריגונומטריה.

  • a/sin A = b/sin B = c/sin C

    משפט הסינוסים

    כשנתונות שתי זוויות וצלע, או שתי צלעות וזווית שמול אחת מהן.

  • c² = a² + b² − 2ab·cos C

    משפט הקוסינוסים

    כשנתונות שלוש צלעות, או שתי צלעות והזווית שביניהן. בזווית של 90° הוא מתכווץ למשפט פיתגורס.

  • S = ½·a·b·sin C

    שטח משולש לפי שתי צלעות וזווית

    כששואלים שטח ואין גובה. הזווית חייבת להיות זו שבין שתי הצלעות.

גיאומטריה וגיאומטריה אנליטית

  • a² + b² = c²

    משפט פיתגורס

    רק במשולש ישר זווית, ו-c היא תמיד היתר — הצלע מול הזווית הישרה.

  • d = √((x₂ − x₁)² + (y₂ − y₁)²)

    מרחק בין שתי נקודות

    למציאת אורך קטע במישור. זה בעצם פיתגורס על ההפרשים.

  • M = ((x₁ + x₂)/2 , (y₁ + y₂)/2)

    אמצע קטע

    כשמחפשים אמצע, וגם כשנתון האמצע ומחפשים קצה — פותרים לאחור.

  • m = (y₂ − y₁)/(x₂ − x₁)

    שיפוע ישר

    כאשר x₁≠x₂. לישר אנכי אין שיפוע מוגדר: למשל דרך (2,0) ו-(2,3). בישרים שאינם אנכיים: מקבילים — שיפועים שווים; מאונכים בעלי שיפוע מוגדר — מכפלת השיפועים היא ‎−1.

חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי

  • (xⁿ)' = n·xⁿ⁻¹

    נגזרת של חזקה

    הנגזרת הבסיסית ביותר. הקבוע נגזר לאפס.

  • f'(x) = 0

    תנאי לנקודת קיצון

    למציאת מקסימום ומינימום. אחרי שמוצאים, בודקים סימן משני צדדים כדי לדעת איזה מהם.

הסתברות וסטטיסטיקה

  • P(A) = מספר המקרים הרצויים / מספר המקרים האפשריים

    הסתברות בסיסית

    כשכל התוצאות שוות סיכוי. אם לא — צריך גישה אחרת.

  • P(A ∪ B) = P(A) + P(B) − P(A ∩ B)

    הסתברות לאיחוד

    ל"או" — כשמספיק שאחד מהמאורעות יקרה. מחסרים את החיתוך כדי לא לספור אותו פעמיים.

  • P(A ∩ B) = P(A) · P(B)

    הסתברות לחיתוך — מאורעות בלתי תלויים

    ל"וגם", ורק כשמאורע אחד לא משפיע על השני. אם יש תלות — צריך הסתברות מותנית.

  • x̄ = Σx / n

    ממוצע

    סכום הערכים חלקי כמותם. שימו לב להבדל מחציון, שהוא הערך האמצעי.

לא בטוחים איזו נוסחה מתאימה? שאלו את נועה

וואטסאפ